הטקטיקות של 1996 חוזרות לקמפיין נתניהו — פסיכולוגית
ד"ר לירז מרגלית מאוניברסיטת רייכמן מנתחת את אסטרטגיית הבחירות של בנימין נתניהו, המבוססת על חזרה על מסרים מרכזיים וניצול פחדי הבוחרים. היא משווה את הקמפיין הנוכחי לטקטיקות מ-1996, אז נתניהו השתמש בסלוגן "פרס יחלק את ירושלים." מרגלית מדגישה שני פחדים עיקריים בחברה הישראלית: ביטחון ושוויון בנטל הצבאי, וטוענת שתוצאת הבחירות תכריע איזה פחד יהיה חזק יותר.
ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי מאוניברסיטת רייכמן, מפרסמת במעריב ניתוח של אסטרטגיית הבחירות של בנימין נתניהו. היא טוענת שהמחנה השמאלי מנהל קמפיין לא יעיל, מעלה מדי שבוע האשמות חדשות (קטאר, שרה, אזהרות מלחמה) שמשכנעות רק את המשוכנעים ממילא. מרגלית מסבירה זאת באמצעות אפקטים של "תא הד" וחשיבה מוטיבציונית. הבוחר המתלבט, לדעתה, מסיק ש"כולם מושחתים" ובוחר במי שיכול להגן עליו. מרגלית משווה לקמפיין 1996, אז נתניהו, בפיגור בסקרים, שכר את היועץ האמריקאי ארתור פינקלשטיין. האסטרטגיה הייתה לזהות קבוצה קטנה של בוחרים ניתנים לשכנוע, לעצב את דמות היריב ולחזור על המסר שוב ושוב. הסלוגן המרכזי אז היה "פרס יחלק את ירושלים." ב-2015 נתניהו השתמש בסרטון על מצביעים ערבים, שמרגלית מציינת כדוגמה ל"אפקט האמת האשלייתית." כעת, כותבת מרגלית, נתניהו בונה שרשרת "אייזנקוט — גולן — מפלגות ערביות," תוך ניצול הפחד מהלא נודע. היא מזהה שני פחדים עיקריים בחברה הישראלית: ביטחון (פחד מממשלה התלויה במפלגות ערביות) ושוויון בנטל (פחד מחוסר צדק כשחרדים לא משרתים). הפחד הראשון עובד לטובת נתניהו, השני נגדו. תוצאת הבחירות, לדעתה, תוכרע לפי איזה פחד יהיה חזק יותר אצל הבוחר המתלבט.