שנה להפסקת האש בעזה.. הסכם על הנייר ומלחמה שלא הסתיימה
שנה לאחר הכרזת הפסקת האש בעזה, הדו"ח קובע כי ההסכם לא סיים למעשה את המלחמה. מ-10 באוקטובר 2025 ועד 23 בספטמבר 2026, נהרגו 1,402 פלסטינים ונפצעו 4,881 נוספים. 94% מהאוכלוסייה עדיין זקוקה לסיוע, ו-65% מהמשפחות גרות באוהלים. ההרס נמשך, השיקום תקוע, ובתי החולים פועלים בחצי כוח. המאמר מעלה שאלה לגבי ערכו של הסכם שאינו מחזיר את החיים.
שנה לאחר הכרזת הפסקת האש בעזה, דו"ח זה קובע כי ההסכם לא סיים למעשה את המלחמה, אלא הפך אותה לניהול ארוך טווח של משבר. המאמר נפתח בשאלה רטורית: הפלסטיני לא צריך מומחה שיגיד לו אם המלחמה הסתיימה, די להביט באוהלים, בהריסות ובבתי החולים הפועלים בחצי כוח. הנתונים שמצטט המאמר ממשרד הבריאות בעזה מציירים תמונה עגומה: 1,402 הרוגים ו-4,881 פצועים מ-10 באוקטובר 2025 ועד 23 בספטמבר 2026. ההרס לא פסק, כאשר האו"ם תיעד נזק לכ-201,000 מבנים, שהם 82% ממבני הרצועה, בהם למעלה מ-134,000 מבנים הרוסים. 94% מהאוכלוסייה עדיין זקוקה לסיוע, ו-65% מהמשפחות גרות באוהלים. הגבלות על חומרי בנייה וציוד מעכבות את השיקום. המאמר מבקר את מה שכינה "מועצת השלום", שלא הביאה לשינוי ממשי, ומסיים בשאלה: מה ערכה של הפסקת אש אם הפלסטיני ממשיך להיהרג והעקור נשאר באוהלו?