מה אנחנו מפספסים בדיון על צעירים ופוליטיקה
ד״ר לירן הרסגור טוענת כי הדיון הציבורי על צעירים ופוליטיקה מפספס את העיקר: היעדר תוכניות מדיניות ממשיות מצד המפלגות. סקר שערכה מראה כי הצעירים אינם קבוצה הומוגנית ימנית, וכי ההבדלים הבין-דוריים קטנים מהמצופה. היא קוראת לבחון את החלופות שהמערכת מציעה, ולא רק את דעות הצעירים.
ד"ר לירן הרסגור, מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה, טוענת במאמר דעה כי הדיון הציבורי על צעירים ופוליטיקה מפספס את העיקר. סקר שערכה, במימון הקרן הלאומית למדע (ISF) באמצעות חברת iPanel, מראה כי הצעירים אינם קבוצה הומוגנית ימנית. ההזדהות עם מחנה הימין בקרב בני 18-29 עומדת על 61%, לעומת 64% בקרב בני 30-39 – הבדל קטן. ההזדהות עם "מחנה ביבי" כמעט זהה בכל קבוצות הגיל (כ-26%). הרסגור טוענת כי העיסוק הבלתי פוסק בשאלה מה חושבים הצעירים מסיט את תשומת הלב משאלה חשובה לא פחות: אילו חלופות מציעה להם המערכת הפוליטית? לדבריה, המפלגות מסתפקות בהצהרות כלליות במקום להציג תוכניות מדיניות ברורות, והבחירות הופכות להכרעה בין אישים ומחנות במקום בין דרכים שונות לעצב את עתידה של ישראל.