מה קורה אחרי הבחירות? כך יתנהל ההליך להרכבת הממשלה
הכתבה מסבירה שלב אחר שלב את ההליך החוקתי להרכבת ממשלה בישראל לאחר פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות. במרכז ההליך עומד נשיא המדינה יצחק הרצוג, המתייעץ עם הסיעות ומטיל את המשימה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר, לאו דווקא מראש המפלגה הגדולה. מובאים לוחות הזמנים, מנגנוני ההארכה, ואפשרות הכישלון המובילה לבחירות חוזרות.
הכתבה מספקת הסבר מפורט על ההליך החוקתי להרכבת ממשלה בישראל, כפי שנקבע בחוק יסוד: הממשלה. לאחר פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, נשיא המדינה יצחק הרצוג מקיים התייעצויות עם כל הסיעות שנבחרו לכנסת. על בסיס ההתייעצויות, הנשיא מטיל את משימת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שלו הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה שתזכה באמון הכנסת. החוק אינו מחייב שהנשיא יטיל את התפקיד על ראש המפלגה הגדולה ביותר. למועמד עומדים 28 ימים להרכבת הממשלה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים. במהלך תקופה זו מתנהלים המגעים הקואליציוניים, הכוללים הסכמות על קווי יסוד, חלוקת תפקידים ותיקים. אם המועמד נכשל, הנשיא יכול להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר ל-28 ימים ללא הארכה, או להודיע שאין אפשרות להרכיב ממשלה. במקרה כזה, רוב חברי הכנסת יכולים לבקש מהנשיא להטיל את התפקיד על מועמד ספציפי, שיקבל 14 ימים. אם גם ניסיון זה נכשל, הכנסת מתפזרת ונערכות בחירות חדשות תוך 90 ימים. גם לאחר הרכבת הממשלה, היא חייבת לקבל אמון הכנסת לפני כניסתה לתפקיד.