שלוש שנים אחרי, 7 באוקטובר עדיין לא בעבר עבור ישראלים - מאמר מערכת

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישראל לא הצליחה להשאיר את האירוע בעבר. המלחמה נותרה בלתי פתורה, חמאס לא פורק מנשקו, ושאלות לגבי ממשל עזה וביטחון עתידי נותרו ללא מענה. עבור ישראלים רבים, הטראומה נמשכת, עם חטופים לשעבר המתארים את המאבק היומיומי בשיקום החיים, ומשפחות שכולות הדורשות אחריות באמצעות ועדת חקירה ממלכתית שטרם הוקמה.

שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, ישראל לא הצליחה להשאיר את האירוע בעבר. המלחמה שהחלה באותו בוקר נותרה בלתי פתורה: חמאס לא פורק מנשקו לחלוטין, עתידו בעזה אינו מוכרע, והשאלות מי ישלוט בעזה וכיצד למנוע מתקפה נוספת נותרו ללא מענה. עבור ישראלים רבים, שלוש השנים האחרונות היו פחות על המשך הלאה ויותר על חיים עם ההשלכות. חטופים לשעבר מתארים את המאבק המתמשך: אמילי דמארי מדברת על הכרת תודה על דברים פשוטים כמו פתיחת מקרר; אלי שרעבי, שאיבד את אשתו ובנותיו, אומר שהוא בוחר בחיים תוך שהוא נושא אותם עמו; הגר ברודץ' מתארת את הקושי היומיומי בשיקום, במיוחד עבור ילדים. אם שכולה מיכל נגרי, שבנה נהרג בעת חילוץ אזרחים בקיבוץ בארי, דורשת ועדת חקירה ממלכתית כדי להטיל אחריות על האחראים לכישלונות. שלוש שנים אחרי, ועדה כזו טרם הוקמה, מה שמותיר את 7 באוקטובר כעניין לא גמור עבור האומה.