האויבת מהמגרב: למה אלג'יריה תפסה את הקו הכי אנטי-ישראלי בצפון אפריקה? | מיוחד לסופ"ש

הכתבה בוחנת את הסיבות לעוינות האלג'יראית כלפי ישראל, תוך התמקדות בשורשים ההיסטוריים מהתקופה הקולוניאלית הצרפתית, היריבות עם מרוקו והשאיפה למעמד אזורי. היא מציינת את תמיכת אלג'יריה בתנועות שחרור לאומיות ואת ההיסטוריה של אנטישמיות במדינה.

הכתבה בוחנת את הסיבות לעוינות העמוקה של אלג'יריה כלפי ישראל, תוך התמקדות בשורשים ההיסטוריים, הפוליטיים והאזוריים. היא מתארת את התקופה הארוכה של השלטון הצרפתי באלג'יריה (132 שנה) ואת מלחמת העצמאות האלג'יראית (1954-1962), שהפכה לאבן יסוד בזהות הלאומית. לאחר העצמאות ב-1962, אלג'יריה ביקשה למצב את עצמה כתומכת בעמים נאבקים, מה שהוביל לתמיכה בתנועות שחרור לאומיות ובסוגיה הפלסטינית. הכתבה מציינת את היריבות עם מרוקו, שהתעצמה לאחר נורמליזציית היחסים של מרוקו עם ישראל בדצמבר 2020 והכרת ישראל בריבונות מרוקו על סהרה המערבית ביולי 2023. כמו כן, היא דנה בשאיפה של אלג'יריה להיות מעצמה אזורית, תוך שימוש בעימות עם ישראל ככלי להשפעה ולגיטימציה בעולם הערבי. לבסוף, היא נוגעת בהיסטוריה של אנטישמיות באלג'יריה, כולל פרעות קונסטנטין ב-1934, והזיהוי של יהודים עם הקולוניאליסטים האירופים.