פרשת נח: העיקר הכוונה
ניתוח פרשת השבוע של הרב שמואל רבינוביץ לפרשת נח בוחן את קורבנו של נח לאחר המבול כמודל של אמונה כנה ועשיית טוב ללא חיפוש הכרה. המאמר טוען שמעשהו של נח, שבוצע בעולם ריק, מייצג כוונה טהורה (לשמה), בניגוד למאמציו הקודמים לפני המבול. הוא מיישם לקח זה לחיים המודרניים, ומעודד את הקוראים לבצע מעשים טובים מבלי לחפש אישור ברשתות החברתיות.
ניתוח פרשת השבוע של הרב שמואל רבינוביץ לפרשת נח מתמקד במעשהו הראשון של נח לאחר צאתו מהתיבה: בניית מזבח והקרבת קורבן לאלוהים. המאמר טוען שמעשה זה, שבוצע בעולם ריק מאנשים אחרים, מייצג כוונה טהורה (לשמה) — עבודת אלוהים ללא חיפוש הכרה או מעמד. זאת בניגוד למאמציו של נח לפני המבול, שאולי הושפעו ממניעים ציבוריים. הקורבן, כך המאמר מציע, עורר את הבטחת אלוהים שלא להשמיד שוב את כל החיים. לאחר מכן, היצירה מיישמת לקח זה לחיים העכשוויים, ומזהירה מפני הנטייה למדוד מעשים טובים לפי חשיפה ברשתות החברתיות, תוך עידוד הקוראים לטפח את היכולת לעשות טוב מבלי לספר לאיש.