לדמיון לא נותר מקום

אבי יששכרוף מנתח את הכישלון של 7 באוקטובר כמחדל צבאי ומודיעיני חסר תקדים, אך מדגיש כי הוא תולדה של קונספציה מדינית רבת שנים בהובלת ממשלות נתניהו. הכותב מצביע על מדיניות שהעדיפה את שלטון חמאס בעזה, העברת כספים קטאריים, והימנעות מחיסול הארגון במבצעים קודמים, כגורמים שאפשרו את האסון.

אבי יששכרוף מנתח את הכישלון של 7 באוקטובר כמחדל צבאי ומודיעיני חסר תקדים, אך מדגיש כי הוא תולדה של קונספציה מדינית רבת שנים. הכותב מצביע על מדיניות ממשלות נתניהו שקידשה את שלטון חמאס ברצועה, העדיפה אותו על פני הרשות הפלסטינית, ואיפשרה העברת כספים קטאריים בסך 30 מיליון דולר בחודש במזוודות כסף. יששכרוף מצטט את ראש חטיבת מחקר באמ"ן לשעבר, תא"ל עמית סער ז"ל, שאמר במאי 2023 כי "הקונספציה הגבילה את הדמיון". הכותב טוען כי לישראל היו הזדמנויות לחסל את חמאס במבצעים כמו "צוק איתן" (2014) ו"שומר חומות" (2021), אך נתניהו העדיף הפסקת אש. החשש הגדול בישראל מעימות צבאי וההעדפה של חמאס על ידי נתניהו, הובילה להחלטה לאפשר לקטאר להעביר לחמאס בכל חודש 30 מיליון דולר במזומן. המערכת הביטחונית תמכה בכך לתקופת מה, אך במהלך 2019 החלו להצטבר עדויות בידי צה"ל ושב"כ שהכספים הללו מגיעים לזרוע הצבאית של הארגון ומשמשים אותה כדי להתעצם. על אף הגילוי המבהיל הזה, נתניהו המשיך בשלו והנחה על המשך העברת הכספים לעזה. הכותב מציין כי חמאס טיפח במשך שנים את התפיסה בישראל שלפיה פניו אינם לעימות, תוך הונאה אופרטיבית שהתמקדה במנהרות בזמן שהכין פלישה מעל הקרקע. יששכרוף קובע כי האחריות של נתניהו וממשלתו לאסון מוחלטת, ומציין כי שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, שלטון חמאס בעזה עדיין שורד.

לדמיון לא נותר מקום