כיצד ישראל שינתה בחדות את מדיניותה באזור - דעה
המאמר מנתח את תוצאות שש השנים של 'הסכמי אברהם', שלטענת המחבר שינו את הגישה האזורית בכך שאפשרו למדינות ערב לנרמל את היחסים עם ישראל על בסיס האינטרסים שלהן, ולא בקשר לשאלה הפלסטינית. מצוינות הצלחות כלכליות, כולל סחר עם איחוד האמירויות בהיקף 14.5 מיליארד דולר, ושיתוף פעולה ביטחוני על רקע האיום האיראני, בעוד שההתקדמות בהרחבת מספר המשתתפים מוגבלת.
המאמר, לרגל יום השנה השישי לחתימת 'הסכמי אברהם', טוען שהסכמים אלה שינו באופן קיצוני את המדיניות האזורית של ישראל. המחבר כותב שלפני ספטמבר 2020 שלטה גישה שקישרה נורמליזציה להסדר פלסטיני, אך איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו יצאו לעסקה על בסיס האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים שלהן. כתוצאות מפתח מובאים נתוני סחר: הסחר של ישראל עם איחוד האמירויות מספטמבר 2020 עד מאי 2026 הגיע לכמעט 14.5 מיליארד דולר. מצוין כי בשנת 2025 גדלה תנועת הנוסעים בין המדינות ביותר מ-70%, ומספר הטיסות הישירות הגיע ל-136 בשבוע. בתחום הביטחון מוזכר שיתוף פעולה בטכנולוגיית רחפנים על רקע חששות משותפים מאיראן. כמו כן מדווח על הפיכת משרדי הקשר עם מרוקו לשגרירויות מלאות. עם זאת, המחבר מודה שההתקדמות בהרחבת מספר המשתתפים מוגבלת: רק קזחסטן הצטרפה לתהליך, בעוד סודן לא חתמה על ההסכם בשל המשבר הפנימי שלה. המאמר מסתיים באזכור פגישה סגורה של ראשי מטות של מספר מדינות באזור, כולל ערב הסעודית, בחסות CENTCOM, שבה הנושא המרכזי היה איראן.