צרפת שוב בלהבות: מה עומד מאחורי המהומות ההמוניות
בצרפת פרצו מחאות המוניות, שהחלו באמצע ספטמבר בדרישות למימון חינוך, והפכו למהומות עם הצתות ותקיפות. ביום אחד נעצרו 625 בני אדם ו-83 שוטרים נפצעו. המחבר מקשר את האלימות לבעיות אינטגרציה של מהגרים ולפעולות של קבוצות קיצוניות.
בצרפת פרצו מחאות המוניות, שהחלו באמצע ספטמבר בהפגנות סטודנטים שנתמכו על ידי איגודי מורים וכוחות פוליטיים שמאליים, והפכו למהומות עם הצתות ותקיפות. המשתתפים דרשו להגדיל את מימון החינוך הציבורי, לגייס מורים נוספים ולשפר את מצב בתי הספר. מאוחר יותר הצטרפו לפעולות נציגים ממגזרים אחרים במגזר הציבורי בדרישות להעלאת שכר ושינוי הסדרי הפנסיה. ביום אחד עצרו רשויות החוק 625 בני אדם, ו-83 שוטרים נפצעו. המהומות פגעו בבורדו, נאנט, רובה ופריז: מכוניות ומבנים עלו באש, כולל בית הספר על שם אמיל זולה וחזית בית ספר תיכון ברובה. מחבר המאמר, עמית יגור (מצוטט דרך מעריב), סבור שיש להפריד פרקים אלה מההפגנות השקטות. הוא מקשר את האלימות לקשיים באינטגרציה של הדור השני והשלישי של מהגרים, וכן לפעולות של קבוצות קיצוניות ואנרכיסטיות. לפי הערכתו, התקפות חוזרות על בתי ספר מעידות על משבר אינטגרציה עמוק יותר ועל סכסוך עם מוסדות הרפובליקה הצרפתית.