מניעת מי שתייה מאסירים היא 'ענישה קולקטיבית'
הדו"ח חושף מדיניות ישראלית חדשה של מניעת מי שתייה מאסירי עזה כענישה קולקטיבית במתקני מעצר צבאיים, בהתבסס על דוחות רשמיים של הפרקליטות הצבאית הישראלית שהוגשו לאגודה לזכויות האזרח, שתיארו את המניעה כענישה קולקטיבית במהלך המלחמה.
דו"ח תחקיר חושף מדיניות ישראלית חדשה של מניעת מי שתייה מאסירי עזה כענישה קולקטיבית במתקני מעצר צבאיים שבשליטת כוחות הכיבוש ושירות בתי הסוהר הישראלי. הדו"ח התבסס על 6 דוחות רשמיים שהכינה הפרקליטות הצבאית הישראלית, שהוגשו לאגודה לזכויות האזרח לאחר עתירה משפטית, לאחר שהמדינה סירבה תחילה למסור אותם בטענה של הגנה על ביטחון המדינה. הדוחות התבססו על 3 ביקורי שטח בכלא קציעות בנגב במהלך מאי, יוני וספטמבר 2024. דוח אחד ציין שתוצאות הביקור הראשון והשני הראו הטלת מדיניות המגבילה את הגישה למים בחלק מהמחלקות, המונעת אספקה רציפה של מי שתייה במהלך חלק משעות היום. הדו"ח ציטט עדויות אסירים כי מניעת המים יושמה מדי פעם כחלק מענישה קולקטיבית, ובמקומות אחרים כצעד קבוע למשך כמחצית מהיום. הנהלת בתי הסוהר של הכיבוש הכחישה עדויות אלה, וטענה שהמערכת פועלת לפי החוק ולאסירים יש גישה סדירה למים. מידע זה מגיע במסגרת החמרה נרחבת של תנאי המעצר מאז 7 באוקטובר 2023, שם דוחות קודמים תיעדו מקרים של רעב חמור, ירידה קיצונית במשקל וצפיפות קשה, כאשר 90% מהאסירים הוחזקו בשטח של פחות מ-3 מ"ר. בספטמבר 2025, בית המשפט העליון של הכיבוש קבע שיש אינדיקציות להפרת החובה לספק תנאי מחיה בסיסיים, אך דוחות מאוחרים יותר גילו ששום דבר לא השתנה. ארגוני זכויות אדם תיעדו קרוב ל-7,000 מעצרים במהלך 2025, ומותם של 32 אסירים, מה שהביא את מספר חללי תנועת האסירים מאז תחילת המלחמה ל-100 אסירים.