לא הייתה בגידה אחת. היו אלף אלפי בגידות
ד"ר צבי אלחייני טוען כי הסרט "נז"א" מציף מחדש את שאלת הבגידה כמושג לאומי ומוסרי, ומערער על ההבחנה בין מחלוקת פוליטית לבין הפרת נאמנות לרעיון המדינה היהודית. המאמר מבקר את השימוש במונחים כמו "עמדה פוליטית" או "יצירה קולנועית" כמחסה מפני שאלת הנאמנות, וקובע כי לא הייתה בגידה אחת אלא אינספור בגידות קטנות וגדולות לאורך השנים.
ד"ר צבי אלחייני, אדריכל וחבר חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, טוען במאמרו כי הסרט "נז"א" מציף מחדש את שאלת הבגידה כמושג לאומי ומוסרי, לאחר שזו נדחקה לשולי השיח הציבורי מאז טבח שמחת תורה. המאמר מבקר את ההבחנה המקובלת בין מחלוקת פוליטית לבין הפרת נאמנות לרעיון המדינה היהודית, וקובע כי לא הייתה בגידה אחת אלא אינספור בגידות קטנות וגדולות לאורך השנים. אלחייני מצטט את הסתייגותו של שר התרבות מיקי זוהר במכתבו לראש השב"כ, שהבהיר כי לא מדובר בחקירת עמדה פוליטית או יצירה קולנועית, וטוען כי עצם ההסתייגות הזו מאלפת. המאמר גורס כי השפה שנועדה להגן על המחלוקת עלולה להפוך למקלט מפני עצם שאלת הנאמנות, וכי הוויכוח סביב הסרט נוגע בשאלה עמוקה יותר: מהי נאמנות ולמה היא נתונה. אלחייני מסיים בקריאה לחשבון נפש לאומי, וקובע כי השאלה האמיתית אינה רק מי בגד בבוקר אחד של שבעה באוקטובר, אלא כמה פעמים במשך כמעט שמונים שנה הסכמנו לקרוא לבגידה ברעיון היהודי בשם המכובס "מחלוקת פוליטית".