להגדיר את השנאה: על זכר השואה
דינה פורת מתארת את טקס יום הזיכרון הלאומי לשואה ברומניה, שנערך בבוקרשט ב-9 באוקטובר, ומצביעה על הפער בין המאמצים הרשמיים למאבק באנטישמיות לבין האווירה הקיצונית ברחובות. הטקס, שאורגן על ידי מכון אלי ויזל, כלל נאומים של בכירים רומנים שהכירו באחריות רומניה לפשעי השואה. לצד זאת, מציינת הכותבת כי למרות אימוץ הגדרת האנטישמיות של IHRA על ידי גופים רבים, האנטישמיות גוברת.
דינה פורת מתארת את טקס יום הזיכרון הלאומי לשואה ברומניה, שהתקיים בבוקרשט ב-9 באוקטובר, לציון תחילת גירושם של 150-180 אלף יהודי בוקובינה ובסרביה לטרנסניסטריה. הטקס המרשים, שנערך מאז 2004, כלל נאומים של שרת החוץ, נציג הנשיא, סגן שגריר ישראל ארז גולן, ונציגי שגרירויות ארה"ב וגרמניה. הדוברים, ובהם דרגוש חוטה, מתאם הוועדה הלאומית הבין-משרדית למאבק באנטישמיות, הכירו בגלוי באחריות הרומנים לפשעי הגירוש והאכזריות שבוצעו על ידי הז'נדרמריה הרומנית, שכללו ביזה, אונס ורצח. הגוף המארגן, מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה, הוקם ב-2005 בעקבות המלצות ועדה בינלאומית. באותה שנה הכריז האו"ם על יום זיכרון בינלאומי לשואה. בטקס נכחה גם נציגת הקהילה הצוענית, שציינה כי כ-25,000 צוענים גורשו יחד עם היהודים ורובם נספו, והביעה תקווה לשיפור ביחס אליהם כיום. יום לפני הטקס התקיים כנס לציון עשור לאימוץ הגדרת העבודה של האנטישמיות על ידי IHRA בבוקרשט. ההגדרה אומצה על ידי כ-1,250 גופים ו-45 מדינות. עם זאת, יושב ראש הקהילה היהודית זעק כי האנטישמיות מתפרצת ומתגברת, והכותבת מסכמת שהבעיה המרכזית היא הפער בין המאמצים הרשמיים מלמעלה לבין האווירה הקיצונית ברחובות.