מאבקים פנימיים בקואליציה והצעות רדיקליות לקראת הבחירות

פייגלין קורא לסגור שני שלישים מהמשרדים; ברדוגו ואיזנקוט מחליפים האשמות על מגעים בעבר.

קטטות פנימיות בקואליציה והצעות קיצוניות לקראת הבחירות — משה פייגלין, יו״ר מפלגת זהות ומספר שתיים ברשימה המשותפת עם הציונות הדתית, אמר כי יסגור את משרד החינוך, שאותו כינה “המשרד של הבורות, השחיתות והקדמה”. פייגלין מציע להפעיל רק 11 משרדים, בדומה לממשלתו של בן־גוריון, ויסגור שני שלישים ממשרדי הממשלה, ובהם התרבות, הגנת הסביבה, החקלאות והכלכלה. בסקרים האחרונים רשימתו עם סמוטריץ׳ עומדת על 5-8 מנדטים.[^1] בינתיים, מועמד הליכוד יעקב ברדוגו, במקום ה-11 ברשימת המפלגה, תקף את יו״ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, בטענה שאיזנקוט פנה אליו לפני ארבע שנים לבחון את האפשרות להצטרף לליכוד. הדבר סותר את גרסתו של איזנקוט שלפיה נתניהו שלח את ברדוגו להציע לו את תפקיד שר הביטחון. מפלגת עוצמה יהודית מינתה את עו״ד חנמאל דורפמן, המועמד השביעי ברשימתה, לעמוד בראש המטה הארצי שלה ליום הבחירות ולהבאת מצביעים לקלפיות.[^2] מהלכים אלה חושפים קואליציה שמתאמצת להגדיר את עצמה לפני ההצבעה. הצעת הקיצוץ הרדיקלית של פייגלין עשויה למשוך מצביעים אנטי־ממסדיים, אך מרחיקה שותפות קואליציה ששולטות באותם משרדים. הריב בין ברדוגו לאיזנקוט מבליט את היריבויות האישיות ואת הנאמנויות המשתנות בתוך הגוש הימני. אם הקרבות הפנימיים הללו יסייעו או יזיקו לסיכויי הקואליציה בבחירות — זו שאלה פתוחה.[^3] הארסנל של איראן, זעם על פרס נובל ודוברת חדשה: שלושה סיפורים, מסגרות שונות — בנושא יכולות הטילים של איראן, רוב המקורות הובילו עם הדיווח של בלומברג לפיו טהראן שמרה על קווי ייצור למרות התקיפות, בניגוד ישיר לטענותיו של טראמפ על שיתוק איראן. מעריב[^2] ו-ynet[^1] הציגו במפורש את הדיווח כמדאיג וכסותר את הצהרותיו של טראמפ, בעוד מאקו ו-i24 התמקדו ביכולות שנשמרו. בסטייה חדה, ישראל היום התעלם לחלוטין מהדיווח של בלומברג, והוביל במקום זאת עם דיווח נפרד לפיו ארה"ב דרשה מישראל לתקוף את איראן לבדה, ובכך העביר את המיקוד מהחוסן האיראני למתיחות הישראלית-אמריקאית. בנושא פרס נובל לשלום, הניגוד החד ביותר טמון באופן שבו המקורות הציגו את כלת הפרס. ישראל היום[^3] הוביל בכך שכינה את נאווי פילאיי "שותפה לרצח עם", תוך הדגשת תפקידה באו"ם המאשים את ישראל ברצח עם. ערוץ 14 כינה אותה "אנטישמית". לעומת זאת, כאן ו-i24 התמקדו בהתקפה של טראמפ עליה, תוך ציטוט טענתו שהיא "שונאת ישראל". מעריב ו-JPost[^4] התמקדו גם הם בזעם של טראמפ, כאשר JPost הדגיש את תלונתו הרחבה יותר על כך שהתעלמו ממנו. המסגור נע בין תקיפה ישירה של כלת הפרס לבין הגברת התגובה של טראמפ. בנושא הדוברת הח

מאבקים פנימיים בקואליציה והצעות רדיקליות לקראת הבחירות