למה כדאי לחתום הסכם עודפים עם מפלגה קטנה - ומדוע זה מסוכן?
ניתוח של הדינמיקה הפוליטית סביב הסכמי עודפים בבחירות בישראל, תוך התמקדות בדילמה של איתמר בן גביר ועוצמה יהודית, שנותרה המפלגה היחידה שעוברת בבירור את אחוז החסימה ללא הסכם. המאמר סוקר היסטוריה של הסכמים, סיכונים ויתרונות, ומסביר מדוע כדאי לחתום עם מפלגה קטנה יותר אך גם כיצד הדבר עלול להכתים בשמאלנות או לגרום לאובדן מנדט.
המאמר מציג ניתוח מקיף של הדינמיקה הפוליטית סביב הסכמי עודפים בבחירות בישראל, תוך התמקדות בדילמה הנוכחית של איתמר בן גביר ועוצמה יהודית. עוצמה יהודית היא המפלגה היחידה שעוברת בבירור את אחוז החסימה ונותרה ללא הסכם עודפים, כאשר הליכוד העדיף לחתום עם הציונות הדתית, וישר! והדמוקרטים חתמו ביניהן. האפשרות היחידה שנותרה לבן גביר היא לחתום עם רשימת עמך ישראל של עופר וינטר, שהיא מתחרה ישירה שלו. המאמר סוקר היסטוריה עשירה של הסכמי עודפים בישראל, כולל מקרים שבהם ההסכם גרם דווקא לאובדן מנדט, כמו בבחירות 1969 כשקידמה ופיתוח הפסידה מנדט למרכז החופשי. המאמר מסביר את חוק באדר-עופר, שמעדיף מפלגות גדולות ומבטיח שהסכם עודפים לא יכול לגרום למפלגה להפסיד מנדט מאז חקיקתו. עם זאת, קיים סיכון של הכתמה בשמאלנות, כפי שקרה ב-2013 כששלי יחימוביץ' חתמה עם יש עתיד במקום מרצ, וב-2019 כשאביגדור ליברמן חתם עם כחול לבן. המאמר מציין שבעולם הולכים ונפרדים מהסכמי העודפים, כאשר צרפת שינתה את שיטת המשטר ב-1958, הולנד ביטלה את השיטה ב-2017 בטענה שהיא הונאת בוחרים, וברזיל ביטלה אותה מבחירות 2020.