אני מאשימה
סימה קדמון מפרסמת כתב אישום ציבורי לקראת הבחירות: היא מאשימה את ינון מגל על הקראת שמות משפחות חטופים ונרצחים ב-103FM וכינויים "מתועבים" ו"שפלים", את מעסיקיו שלא עצרו אותו, ואת נתניהו במחדל 7 באוקטובר, בהפקרת העורף ובסדר עדיפויות שלא השתנה.
בטור אישי ב"ידיעות אחרונות" מגישה סימה קדמון "כתב אישום" ציבורי לקראת הבחירות. היא פותחת בתיאור טקס הזיכרון לטבח 7 באוקטובר שנערך בפארק הירקון, שבו ישבו כחמישים אלף איש על הדשא — הפעם השלישית שהמשפחות עצמן הפיקו את הטקס מכספי תרומות. לדבריה, שלוש שנים אחרי אין ועדת חקירה ממלכתית, אין ראש ממשלה שלקח אחריות, "וגם בושה אין". האשמה המרכזית מופנית לינון מגל, שלדברי קדמון הקריא ערב 7 באוקטובר במיקרופון 103FM שורה של שמות — צנגאוקר, ביבס, אשל, מרציאנו, קדם, סבירסקי, מרגלית, עדינה משה ואחרים — וכינה אותם "מתועבים" ו"שפלים", וקבע שעליהם לבקש מחילה מנתניהו. קדמון מאשימה אותו "בשיטה, לא במעידה", וכן את מעסיקיו בתחנה שלא עצרו אותו. היא מאשימה את נתניהו במחדל 7 באוקטובר, בהפקרת העורף — שלפי מבקר המדינה יותר מ-17 שנים לא הוקם גוף אחראי לעורף בחירום — ובסדר עדיפויות שלא השתנה: המלחמה עלתה כ-350 מיליארד שקל, הכספים הקואליציוניים המשיכו לזרום וחוק גיוס שוויוני לא עבר. לבסוף היא מאשימה את עצמה על כמעט 30 שנה של טורים שלא חדרו את חומת הכריזמה והתעמולה.