מי צריך את המפלגות הערביות בבחירות — ולמה התשובה עשויה להפתיע

המאמר מנתח כיצד פסילה אפשרית של מפלגות ערביות בבחירות לכנסת עשויה להשפיע על חלוקת המנדטים ועל יכולת הגושים הפוליטיים להרכיב ממשלה. המחבר בוחן תקדימים היסטוריים, כולל איסור מפלגת "כך" ב-1988, ומודלים מתמטיים של חלוקה מחדש של קולות. הפרדוקס העיקרי: השתתפות מפלגות ערביות עשויה להועיל לגוש נתניהו, גם אם אינו מקבל מהן קולות, משום שהמנדטים שלהן מפחיתים את מספר המושבים למפלגות יהודיות.

המאמר מנתח את ההשפעה הפוליטית והמתמטית של פסילה אפשרית של מפלגות ערביות בבחירות הקרובות לכנסת. באופן פורמלי, המחלוקת נוגעת להתאמת המפלגות לסעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת, אך מאחוריה עומדת שאלה מעשית: כיצד האיסור ישפיע על חלוקת המנדטים? המחבר מתייחס להיסטוריה: ועדת הבחירות המרכזית ניסתה שוב ושוב לפסול מפלגות (בלד, רע"מ-תע"ל), אך בית המשפט העליון ביטל את ההחלטות. יוצא דופן הוא איסור מפלגת "כך" ב-1988, שאושר על ידי בית המשפט. באותה עת, המפלגה עמדה על 6-7 מנדטים בסקרים, ופסילתה שינתה את האגף הימני. הייחוד של המפלגות הערביות הוא שהן אינן מצטרפות לקואליציה, אך המנדטים שלהן מפחיתים את מספר המושבים למפלגות יהודיות. בדוגמה של בחירות 2022: אם בלד (138,617 קולות) לא הייתה משתתפת, ו-75% מקולותיה היו עוברים לרשימות ערביות אחרות, גוש נתניהו היה מקבל 62 מנדטים במקום 64. לפי סקר של חדשות 12, הסיעות הערביות עשויות לקבל 12 מנדטים. אם יוחרגו ו-108 מושבים יחולקו מחדש בין המפלגות היהודיות, תרחיש של 64 מול 56 אפשרי. הפרדוקס העיקרי: השתתפות מפלגות ערביות עשויה להועיל לגוש נתניהו, משום שהמנדטים שלהן גוזלים מושבים ממפלגות יהודיות אחרות. התוצאה תלויה באחוז ההצבעה, באחוז החסימה ובחלוקת הקולות. החלטת ועדת הבחירות המרכזית עשויה להיבחן מחדש על ידי בית המשפט העליון, ולהשלכותיה הפוליטיות עשויות להיות רחבות.