מיהי הסינדרלה של החוגים האקדמיים בישראל?
כתבה על מצב האקדמיה הישראלית ב-2026: שתי זכיות באיג נובל, ירידת הטכניון ממאה הראשונות בשנחאי, היעדר אוניברסיטאות ישראליות במאה הראשונות בדירוגים הבריטיים, לצד הישגים ביזמות (תל אביב במקום ה-9 בעולם) ודירוגים גבוהים לחוגים ספציפיים. שיעור האקדמאים הצעירים קפא על 46% לעומת עלייה ב-OECD, ומענקי ERC צנחו.
כתבה מקיפה על מצב האקדמיה הישראלית בשנת 2026, המשלבת הישגים לצד מגמות מדאיגות. בפתח, מצוינות שתי זכיות ישראליות בפרס איג נובל לשנת 2025: פרופ' ברי פינשאו ופרופ' כרמי קורינה מאוניברסיטת בן-גוריון זכו בפרס התעופה על מחקר שגילה שעטלפים שיכורים טסו לאט יותר, ורותם נפטלוביץ', דניאל נפטלוביץ' ופרנק גרינוויי זכו על מחקר שבדק דיאטת טפלון. עם זאת, הכתבה מדגישה ירידה בדירוגים הבינלאומיים: הטכניון יצא ממאה הראשונות בדירוג שנגחאי, ואין אוניברסיטאות ישראליות במאה הראשונות של דירוגי THE ו-QS, בין היתר בשל חולשה בבינלאומיות וביחס סגל-סטודנטים. מנגד, אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום ה-9 בעולם בגיוס הון יזמי לפי PitchBook, עם 1,084 יזמים שגייסו 47 מיליארד דולר. החוג לתקשורת של האוניברסיטה העברית מדורג במקום ה-17 בעולם והחוג למנהל ציבורי של אוניברסיטת חיפה טיפס למקום ה-28. הכתבה מציינת כי שיעור הצעירים עם השכלה אקדמית קפא על 46% בעשור, בעוד ממוצע ה-OECD עלה ל-49%, וכי ישראל צנחה בהיקף מענקי ERC מ-30 ל-11 תוך שנתיים, בין היתר בשל שינויי ניקוד וחרם סמוי.