איפה הזעם? האופוזיציה שוב מפחדת להרים את הקול | דן פרי
דן פרי טוען שהאופוזיציה הישראלית מנהלת קמפיין מאופק מדי מול ממשלת נתניהו, וחוזרת על טעויות העבר. הוא מפרט שש סוגיות מרכזיות שהאופוזיציה חייבת להדהד בעוצמה: הפטור מגיוס לחרדים, התחמקות מאחריות ל-7 באוקטובר, הפוטיניזציה של ישראל, הטרור היהודי בגדה, התפוצצות הפשיעה המאורגנת, וכישלון המלחמות. לדבריו, זעם ממוקד הוא כלי הכרחי להבטחת אחריותיות שלטונית.
דן פרי טוען במאמרו כי האופוזיציה הישראלית מנהלת קמפיין מאופק ומנומס מדי, תוך שהיא חוזרת על טעויות העבר שהובילו להפסד בבחירות 2022. לדבריו, מנהיגי האופוזיציה מותחים ביקורת ומציעים חלופות באיפוק מהורהר, במקום לעורר זעם ציבורי על המצב החמור. פרי מפרט שש סוגיות מרכזיות שהאופוזיציה חייבת להדהד בעוצמה: הפטור מגיוס לחרדים והשלכותיו הדמוגרפיות והכלכליות; ההתחמקות מאחריות למחדל 7 באוקטובר והיעדר ועדת חקירה ממלכתית; תוכנית ההפיכה המשטרית של יריב לוין, אותה הוא מכנה פוטיניזציה; הטרור היהודי בגדה המערבית ואכיפת החוק החסרה; התפוצצות הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית; וכישלון המלחמות מול חמאס וחיזבאללה. פרי מדגיש כי זעם, כשהוא מופנה למטרות הנכונות, הוא כלי רב-עוצמה להבטחת אחריותיות שלטונית, וכי האופוזיציה מפקירה את שדה הקרב בכך שהיא נמנעת מלהשמיע אזעקה.