מלחמה על הליב"ה או ביטול כיתה י"ב: הבטחות המפלגות בקרב על החינוך

לקראת הבחירות, מפלגות ישראל מציגות תוכניות חינוך הכוללות הבטחות על צמצום כיתות, העלאת שכר מורים, קביעת תוכנית ליבה ורפורמה בגיל הרך. המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלת הריבונות הפדגוגית: מי יקבע מה ילמדו הילדים – המדינה, הרשות או ההורים. בין ההצעות: תוכנית 'הניו דיל' של יואב קיש, שוברי חינוך, וביטול תשלומי הורים.

לקראת הבחירות לכנסת, מפלגות ישראל מציגות תוכניות חינוך מגוונות הכוללות הבטחות על צמצום צפיפות בכיתות, העלאת שכר מורים, קביעת תוכנית ליבה, רפורמה בגיל הרך ושינוי מבנה שנות התיכון. בליכוד מציג שר החינוך יואב קיש את תוכנית 'הניו דיל בחינוך' בהיקף 15 מיליארד שקל לעשור, הכוללת הקטנת כיתות לכ-20 תלמידים. מפלגות אחרות מציבות יעדים שאפתניים יותר: המילואימניקים-הכלכלית מציעה 18 תלמידים בכיתה, ביחד מציעה 20 תלמידים בממוצע לצד שכר התחלתי של 12,000 שקל למורה. המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלת הריבונות הפדגוגית: מי יקבע את תוכני הלימוד – המדינה, הרשות המקומית, המנהל או ההורים. מפלגות כמו הציונות הדתית-זהות ונעם דוגלות בשוברי חינוך ובחירה חופשית, בעוד ישר, ביחד והדמוקרטים מציעות מועצות לאומיות שיקבעו ליבה מחייבת. בסוגיית החינוך החרדי, ישראל ביתנו מובילה קו נוקשה הדורש חוק לימודי ליבה מחייב, בעוד ש"ס ונעם מתנגדות לכפייה תקציבית. בגיל הרך, הדמוקרטים מבטיחים ביטול תשלומי הורים וביחד מציעה מעונות חינם למשפחות מילואים. במבנה התיכון, ביחד וישראל ביתנו מציעות להפוך את כיתה י"ב לשנת הכנה. הכתבה מציינת כי יהדות התורה, עוצמה יהודית, הרשימה המשותפת ורע"ם לא העבירו את עמדותיהן עד למועד הפרסום.