שתי מדינות זה לא מספיק: הפלסטינים זקוקים לריבונות, הישראלים זקוקים לביטחון - דעה

נביל כוכלי טוען שלא ניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי בחירה בין סיסמאות של 'שתי מדינות' או 'מדינה אחת'. השאלות הקשות נוגעות לכוח, חופש תנועה, וכיצד יטופלו ירושלים, פליטים, התנחלויות והגנה על אזרחים. עם התקרבות הבחירות בישראל ובפלסטין, המגיעים זכאים לבהירות ממנהיגיהם. המאמר בוחן קונפדרציה כמסגרת פוטנציאלית, ומתעקש שמדינה פלסטינית חייבת להקדים כל הסדר משותף עם ישראל וירדן, וכי ריבונות, לא רק סיסמאות, היא המבחן.

נביל כוכלי טוען שלא ניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי בחירה בין הסיסמאות 'שתי מדינות' ו'מדינה אחת'. השאלות הקשות נוגעות למי מחזיק בכוח ההחלטה, מי יכול לנוע, להתגורר ולעבוד בחופשיות, וכיצד יטופלו ירושלים, פליטים, התנחלויות והגנה על אזרחים. עם בחירות לכנסת ישראל המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026, ובחירות לחקיקה הפלסטינית המתוכננות ל-28 בנובמבר 2026, לבוחרים יש זכות לדרוש בהירות ממפלגותיהם. כוכלי בוחן קונפדרציה כמסגרת פוטנציאלית, ומתעקש שמדינה פלסטינית חייבת להקדים כל הסדר משותף עם ישראל וירדן. הוא טוען שמדינה שאינה מסוגלת לנהל את משאביה, להתחבר לעולם החיצון או לספק עבודה לתושביה תתקשה להיות בת קיימא. שיתוף פעולה כלכלי יכול לתמוך בשלום, אך אינו יכול להחליף ריבונות או לתקן חוסר איזון כוחני בעצמו. המאמר מתייחס לירושלים, פליטים והתנחלויות כמבחנים של כל חזון, ומציין שלא ניתן לצמצם את זכויות הפליטים למספר שמקוזז אוטומטית מול המתנחלים. המאמר הוא מאמר דעה הטוען לגישה מבוססת זכויות לסכסוך, אך אינו עוסק בתעמולה, קליקבייט, התחכמות או מכירה.