זה כבר לא רק משבר: בריטניה פתחה חזית כלכלית נגד ישראל - שיוצאת לדרך

בריטניה הרחיבה את סמכויות הסנקציות שלה, ומאפשרת להטיל צעדים כלכליים על גורמים המעורבים בבנייה בהתנחלויות, ובכלל זה חברות בנייה, בנקים ויזמים ישראלים. התקנות החדשות נכנסו לתוקף בעיתוי רגיש, ימים לפני סגירת המכרז להקמת 1,234 יחידות דיור באזור E1. בלונדון מגבירים לחץ על גופים פיננסיים להתרחק מהפרויקט, בעוד בישראל רואים בבנייה חלק מהרחבת ההתיישבות.

בריטניה פתחה חזית כלכלית נגד ישראל עם כניסתן לתוקף של תקנות סנקציות חדשות, המרחיבות את סמכויותיה להטיל צעדים על גורמים המעורבים בבנייה בהתנחלויות. התקנות, המבוססות על משטר הסנקציות בתחום זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי, מאפשרות הקפאת נכסים, הגבלות פיננסיות, איסורי כניסה לבריטניה והגבלות על כהונה כדירקטורים. העיתוי רגיש: ב-19 באוקטובר צפויה להסתיים הגשת ההצעות למכרז להקמת 1,234 יחידות דיור באזור E1, כחלק מתוכנית רחבה יותר לכ-3,400 יחידות דיור. בריטניה מתנגדת לתוכנית בטענה שתפגע ברצף הטריטוריאלי הדרוש להקמת מדינה פלסטינית. חברי פרלמנט בריטים פנו לבנקים ולמוסדות פיננסיים והזהירו מפני הסיכונים הכרוכים במימון הבנייה. ארגון Britain Palestine Project הזהיר כי חברות שישתתפו בפרויקט עלולות לסכן את קשריהן העסקיים הבינלאומיים. בתנועת "שלום עכשיו" הגיבו בחריפות: "זוהי אזעקת אמת. התנחלויות הן איום כלכלי על עתידה של המדינה". המהלך הוא חלק מתוכנית רחבה שהציג שר החוץ אד מיליבנד, הכוללת גם איסור עתידי על יבוא מוצרים מההתנחלויות. עם זאת, עד כה לא הוכרזו סנקציות חדשות נגד חברות ספציפיות המעורבות בבנייה ב-E1.