פרדוקס התיירות בישראל: 78% פחות מבקרים, אך התשלומים בכרטיסים כמעט כמו לפני המלחמה

במחצית הראשונה של 2026 נכנסו לישראל כ-430,000 תיירים — 78% פחות מאשר ב-2023. עם זאת, ההוצאות בכרטיסי בנק זרים הסתכמו ב-9.7 מיליארד שקל — רק 7.8% פחות מאשר לפני המלחמה. נתוני חברת שב״א ומשרד התיירות חשפו פרדוקס: מספר המבקרים צנח בחדות, אך התשלומים כמעט לא השתנו.

נתוני חברת שב״א, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית, ומשרד התיירות, שפורסמו ביום שלישי, 29 בספטמבר, חשפו פרדוקס: מספר התיירים בישראל צנח בחדות, בעוד ההוצאות בכרטיסי בנק זרים כמעט לא השתנו. במחצית הראשונה של 2026 נכנסו למדינה כ-430,000 תיירים — 78% פחות מאשר בתקופה המקבילה ב-2023 (1.97 מיליון). עם זאת, היקף התשלומים בכרטיסים זרים הסתכם ב-9.7 מיליארד שקל — רק 7.8% פחות מ-10.5 מיליארד ב-2023. ההוצאות בתחומי התיירות הקלאסית (מלונות, מסעדות, חנויות פטורות ממכס, השכרת רכב, סוכנויות נסיעות) ירדו ביותר מ-40% — ל-2.62 מיליארד שקל לעומת כ-4.3 מיליארד. אחת הסיבות לפער היא קניות באינטרנט: היקפן בכרטיסים זרים גדל בכ-1%, כאשר חלק מהתשלומים המקוונים מיוחסים לארגונים יהודיים הרוכשים ציוד לקהילות שנפגעו בישראל. סיבה אפשרית נוספת היא הוצאות יומיומיות של אנשים הנמצאים בישראל אך אינם תיירים: דיפלומטים, עיתונאים, עובדי ארגונים הומניטריים, וכן עולים חדשים הממשיכים להשתמש בכרטיסים זרים. ההוצאות בחנויות מעדניות, קצביות ומאפיות עלו ב-52.4%. בנוסף, האינפלציה בתקופה זו התקרבה ל-10%, כלומר סכומי תשלום דומים אינם שווים לאותו היקף רכישות.