הצליל שמחזיר את ילדי השכונה לרוץ: אוטו הגלידה מסרב להיעלם
כתבת מגזין על מכוניות הגלידה בישראל, שממשיכות לפעול גם אחרי יותר מ-40 שנה. הסיפורים של שלושה נהגים ותיקים – שמעון דדוש, ניסים יעקב ומאיר גניש – שמספרים על המסורת, הקשר עם הילדים וההבטחה האישית של אחד מהם לחלק גלידה בחינם לילדים בחינוך המיוחד.
כתבת מגזין נוסטלגית על מכוניות הגלידה בישראל, שממשיכות לפעול גם אחרי יותר מ-40 שנה. הכתבה מתמקדת בשלושה נהגים ותיקים: שמעון דדוש, שמסתובב עם אוטו הגלידה מאז 1982. לפני כעשור התגלה גידול בראשו, והוא הבטיח שאם יעבור את הניתוח ויחזור לראות, יחלק פעמיים בשנה גלידה לילדים בחינוך המיוחד – הבטחה שהוא מקיים מאז. ניסים יעקב, שאהבתו לארטיקים החלה כשמכר אותם בחוף הים, ממשיך את המסורת כבר 30 שנה. הוא מספר שהילדים רצים אליו, מחבקים אותו, ולפעמים הוא נותן להם גלידה גם אם אין להם כסף. מאיר גניש, שנמצא בעסק המשפחתי כבר יותר מארבעה עשורים, גידל ארבע בנות. מי שהיו ילדים שרצו ממנו ארטיקים הפכו להורים, וכיום הם מגיעים עם ילדיהם – דור שלישי של לקוחות. הכתבה מציגה את מכוניות הגלידה כסמל ילדות שעובר מדור לדור, ואת הנהגים כאנשים שרואים בכך לא רק פרנסה אלא שליחות.