"לא רק מהציונות הדתית": המשפחות החדשות שמתיישבות בבקעת הירדן

18 משפחות עלו לקרקע במושב בתרון החדש בבקעת הירדן, במסגרת החלטת הקבינט לחיזוק ההתיישבות בגבול המזרחי. המשפחות מגיעות מרקעים מגוונים — דתיים, חילונים, מהבקעה ומהמרכז — ומתגוררות בבתים זמניים עד להשלמת התשתיות. התושבים רואים בהתיישבות מענה ביטחוני וציוני, בין היתר על רקע אירועי 7 באוקטובר.

18 משפחות עלו לקרקע במושב בתרון החדש בבקעת הירדן, מתוך 20 משפחות המרכיבות את הגרעין הראשוני. המושב הוקם במסגרת החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להקמת יישובים חדשים ולחיזוק ההתיישבות, ונועד לחזק את הגבול המזרחי של ישראל. המשפחות מגיעות מרקעים מגוונים — מהבקעה, מחולון, מהצפון ומהדרום — ולדברי התושבים קשה להגדיר את האוכלוסייה לפי חתך מסוים: "זה לא ציונות דתית, זה לא חילונים, זה לא בני עיר דווקא. זה חתך די מאפיין של החברה הישראלית". התשתיות במקום עדיין בעיצומן, והמשפחות מתגוררות בבתים זמניים, אבל כבר מתוכננים מבנה רב-תכליתי שישמש כבית כנסת ומועדון, גן ילדים ומכולת. התושבים רואים במיקום סמוך לגבול לא רק אתגר אלא גם מענה ביטחוני — רבים מהם יוצאי יחידות קרביות ומוכשרים בנשק. אחד התושבים, בן, מספר כי אחיו הצעיר סמל ראשון גל בסון נפל בקרב במבצע צוק איתן ב-2014, והאירוע הוביל אותו לשאלות שהתשובה להן הייתה הרעיון הציוני. גם אירועי 7 באוקטובר חיזקו את בחירתו בהתיישבות. למרות הקושי במרחק מהמשפחה, התחושה היא שהמשפחות חלק ממשהו גדול יותר, והחזון שלהן הוא לראות בבתרון יישוב משגשג עם חקלאות וחיי קהילה בעוד עשר שנים.