הדוח שחושף: המדינה תשלם 723 מיליארד שקל לפנסיות תקציביות
החשב הכללי פרסם את הדוחות הכספיים המאוחדים של ישראל ל-2025, החושפים התחייבות פנסיונית של 723 מיליארד שקל, גירעון של 1.7 טריליון שקל בין נכסים להתחייבויות, ועלות מצטברת של 231 מיליארד שקל למלחמת התקומה בשנים 2023-2025.
החשב הכללי באוצר, רו"ח מיכל עבאדי-בויאנג'ו, פרסם היום (שלישי) את הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2025. הדוחות מרכזים את הפעילות הפיננסית של 209 ישויות ממשלתיות. מהדוחות עולה כי סך נכסי המדינה מסתכם בכ-2,167 מיליארד שקל, בעוד שסך התחייבויותיה עומד על כ-3,903 מיליארד שקל – פער של כ-1.7 טריליון שקל. הרכיב הגדול ביותר בצד ההתחייבויות הוא מלוות פנים וחוץ בהיקף של כ-1,464 מיליארד שקל, ואחריו התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי המבוטחים (1,286 מיליארד שקל) והתחייבויות בגין זכויות עובדים (759 מיליארד שקל). אחד הנתונים הבולטים הוא היקף ההתחייבות בגין הפנסיה התקציבית, שעומד בסוף 2025 על כ-723 מיליארד שקל, לעומת 716 מיליארד שקל בסוף 2024. הגידול נובע מצבירת מדד וריבית, בקיזוז תשלומי הגמלאות. הדוחות כוללים התייחסות נרחבת להשפעות מלחמת התקומה. בשנים 2023-2025 הוציאה הממשלה כ-231 מיליארד שקל על צורכי המלחמה, מתוכם 166 מיליארד שקל על הוצאות ביטחון, 27.3 מיליארד שקל על פיצויים ו-37.9 מיליארד שקל על שיקום והוצאות אזרחיות. הסכום אינו כולל את הוצאות 2026 ואת אובדן ההכנסות ממסים. ההוצאה על קצבאות נפגעי פעולות איבה עלתה לכ-3.6 מיליארד שקל ב-2025, כאשר עלות קצבאות נכי האיבה זינקה פי תשעה מאז ערב המלחמה. קרן הפיצויים הולכת ומתרוקנת – לאחר שמשכו ממנה כ-37 מיליארד שקל עד ספטמבר 2026, נותרו בה כ-2.8 מיליארד שקל בלבד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי הדוחות משקפים את חוזקה של כלכלת ישראל. החשבת הכללית הדגישה את הצורך בניהול פיסקלי מבוקר לצד המשך הגדלת ההשקעות בתשתיות, דיור וטכנולוגיה.