הזהות היהודית־ישראלית החדשה: ארבע שנים בכפר נהר הירדן | שלום אשכנזי

שלום אשכנזי חוגג ארבע שנים בכפר נהר הירדן ומתאר כיצד העבודה במקום שינתה את תפיסתו את החברה הישראלית. הוא עבר מראייה דיכוטומית של ימין-שמאל, דתיים-חילונים, להבנה שאפשר להחזיק בדעות ברורות ועדיין לראות את האדם שממול. הכפר משמש עבורו מעבדה לחברה הישראלית, שבה השונות אינה איום אלא כוח, והזהות היהודית-ישראלית הופכת פחות בינארית ויותר מורכבת.

שלום אשכנזי, כותב המאמר, חוגג ארבע שנים בכפר נהר הירדן ומשתף בתובנותיו על הזהות היהודית-ישראלית. לפני הגעתו לכפר, הוא ראה את החברה הישראלית באופן דיכוטומי: ימין מול שמאל, דתיים מול חילונים, עשירים מול עניים. הוויכוחים סביב הממשלה והרפורמה המשפטית החריפו את הקיטוב. אולם, העבודה בכפר לימדה אותו שאין צורך לבחור בין זהויות. אפשר להחזיק בדעות ברורות על ארץ ישראל השלמה ועדיין לראות בשילוב החברה הערבית חלק חיוני מהחברה הישראלית. אפשר להיות דתי ולקחת חלק בפעילויות בשבת, ואפשר להיות חילוני ולכבד את אורח החיים הדתי. הכפר, לדבריו, הוא מעבדה קטנה לחברה הישראלית, שבה השאלה המרכזית אינה 'באיזה צד אתה?' אלא 'מי אתה?'. הוא טוען שהציונות של הדור הנוכחי צריכה להיות ציונות של חיבור, אחריות וערבות הדדית, שבה השוני אינו איום אלא חלק מהכוח. המאמר מסתיים בקריאה לזכור שאנחנו יחד, גם כשאנחנו לא מסכימים.