התעלומה נפתרה: מה באמת קרה בתוך המפעל הענק בצפון?
מחקר חדש בכתב העת PLOS ONE חושף כי מפעל הארגמן בתל שקמונה מתקופת הברזל היה רב-תכליתי ושינה ייעודו עונתית. תושבי האתר במאה ה-8 לפנה"ס ניצלו את המבנים למסיק זיתים בסתיו, רעיית צאן בחורף ומלאכת טקסטיל באביב, לצד ייצור הצבע היוקרתי. החוקרים זיהו שיטת חיטוי מתוחכמת באמצעות פיזור אפר על גללי בעלי חיים.
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי PLOS ONE פותר תעלומה ארכיאולוגית בתל שקמונה: מפעל הארגמן הגדול ביותר במזרח הים התיכון מתקופת הברזל לא שימש רק להפקת צבע יוקרתי, אלא היה מתחם רב-תכליתי שייעודו השתנה לפי עונות השנה. תושבי האתר במאה ה-8 לפנה"ס, בימי המלך ירבעם השני, ניצלו את המבנים למסיק זיתים בסתיו, לדיור ורעיית צאן בחורף ולמלאכת טקסטיל באביב. המעבר בין השימושים התאפשר בזכות שיטה מתוכננת של פיזור שכבות אפר מעל גללי בעלי החיים, ששימשה לחיטוי, מניעת ריחות ושליטה במזיקים. הממצאים מבוססים על ניתוח מיקרוסקופי מתקדם של גושי קרקע וחתכים זעירים שבוצע על ידי ד"ר אייזק אוגלובלין-רמירז, שזיהה אפר עץ, גלעיני זיתים וגללי בעלי חיים שאינם נראים בעין חופשית. ד"ר גולן שלוי, ממובילי החפירה, מסביר כי הנטייה הטבעית של ארכיאולוגים היא להגדיר אתר לפי השימוש הבולט בו, אך יש לשאול מה נעשה במבנה בשאר ימות השנה. פרופ' דוד פריזם מסכם כי השילוב בין ממצא ארכיאולוגי לחפירה לממצא מיקרו-ארכיאולוגי במעבדה פותח צוהר להבנה חדשה של הפעילות הקדומה, וכי התייעלות וניצול מקסימלי של משאבים היה נחלתן של חברות קדומות לא פחות מאשר אצלנו.