הישראלים כועסים, עמידים, ומוכנים לדחות את הנרטיב של המערב - דעה

דיוויד מ. ויינברג טוען שהישראלים אינם שבורים או מדוכאים, אלא כועסים ומונעים לנצח. הוא מבקר את התקשורת השמאלנית הישראלית והעולמית על תיאור החברה הישראלית כטראומטית ומשותקת, ומציג את הכעס הישראלי הפנימי והחיצוני ככוח חיובי ומעצים. המאמר דוחה את הרעיון של מדינה פלסטינית ומצדיק מדיניות התקפה נחושה.

דיוויד מ. ויינברג, בעל טור בג'רוזלם פוסט, טוען כי הישראלים אינם שבורים או מדוכאים בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 ושלוש שנות המלחמה, אלא כועסים ומונעים לנצח בכל המחירים. הוא מבקר בחריפות את התקשורת השמאלנית הישראלית והעולמית, שלדבריו תיארה את ישראל כחברה טראומטית, מותשת ומשותקת. ויינברג מכנה תיאור זה 'שגוי ואף נבלה' ו'קריאה נבלה ומעליבה של הנפש הישראלית'. לדבריו, הכעס הישראלי מופנה הן פנימה, כלפי מנהיגים ואחראים למחדלי אוסלו ו-7 באוקטובר, והן החוצה, כלפי עוינות וצביעות העולם המערבי שסירב לספק נשק והאשים את ישראל ברצח עם. הוא רואה בכעס זה כוח חיובי ומעצים, המזרים דם חדש לפוליטיקה ומניע את החברה קדימה. המאמר דוחה בתוקף את רעיון שתי המדינות, בטענה שהוא יוביל לטרור רצח-עם נוסף, ומצדיק מדיניות התקפה נחושה לאורך שנים עד להבסת האויבים. ויינברג טוען כי הישראלים חושבים בצלילות ובבגרות, בניגוד ל'מוחות האסטרטגיים הגדולים של העולם המערבי'.

הישראלים כועסים, עמידים, ומוכנים לדחות את הנרטיב של המערב - דעה