הלקח של שמחת תורה: לתת מקום למורכבות
לקראת שלוש שנים לאסון 7 באוקטובר, טור דעה מאת בת גלים שער בוחן את המורכבות הרגשית של חג שמחת תורה, החופף לתאריך האסון. הכותבת משלבת סיפור על נס טיסת פליי דובאי עם הרהורים על אמונה, אי-ודאות והיכולת להכיל גם שמחה וגם זיכרון בו-זמנית, תוך קריאה לא להפריד בין הצדדים.
לקראת שלוש שנים לאסון 7 באוקטובר, טור דעה מאת בת גלים שער, מרצה לחוסן אישי ולאומי ומנכ"לית עמותת "יום האחדות", בוחן את המורכבות הרגשית של חג שמחת תורה, החופף לתאריך האסון. הכותבת פותחת בתיאור נס טיסת פליי דובאי, שבה טייס משנה תקף את הקברניט והמטוס צלל, אך הנוסעים ואנשי הצוות הצליחו להשתלט והמטוס נחת בשלום בסעודיה. היא מציינת כי לצד ההסברים הרציונליים של תושייה ומקצועיות, נותרת תחושת פליאה. מכאן היא עוברת להרהורים על אמונה ואי-ודאות, תוך ציטוט הרב יוסף צבי רימון על שייח'ים מדובאי ואבו דאבי שביקשו שיעור על "יד ה' במלחמת התקומה". הכותבת מצטטת את הרב זקס זצ"ל על ניסיון העקדה, שלטענתו לא היה ההקרבה אלא אי-הוודאות, ומסכמת בקריאה לא להפריד בין השמחה לזיכרון בשמחת תורה, אלא לאפשר לנפש להכיל את המורכבות.