השמאל לוקח בעלות על השכול ומשתיק את הקולות שאינו רוצה לשמוע
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, המאמר טוען שהשמאל דורש בעלות על השכול והזיכרון הלאומי, תוך הדרה של משפחות ימניות, תומכי נתניהו ושורדי שבי. הכותב, רמי פירו, מצטט את טענתו של שורד השבי רום ברסלבסקי שבקשותיו לדבר בטקס נדחו, ומגדיר את הטקס כפוליטי. המאמר קורא לייצוג מגוון יותר בבמות הזיכרון.
שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, המאמר טוען שהשמאל הישראלי דורש לעצמו בעלות על השכול והזיכרון הלאומי תוך הדרה שיטתית של קולות שאינם נוחים לו. הכותב, רמי פירו, משפטן ומייסד 'קבוצת אסטרטגיה', מצטט את טענתו של שורד השבי רום ברסלבסקי שבקשותיו לדבר בטקס הזיכרון ולהנציח את חבריו מצוות האבטחה בנובה נדחו שוב ושוב. ברסלבסקי מגדיר את הטקס כפוליטי. המאמר מבקר את המארגנים שמסבירים מגבלות זמן, אך טוען שההסבר אינו עונה לשאלה כיצד מבטיחים ייצוג לאנשים שחושבים אחרת. פירו קובע שלשמאל אין בעלות על המוסר, הגבורה או השכול, ומזהיר מפני הפיכת האסון לקמפיין פוליטי חד-צדדי לקראת בחירות. המאמר מסתיים בקריאה להפסיק להשתמש במילה 'לאומי' כדי להעניק למחנה אחד סמכות לדבר בשם עם שלם.