הכלכלה הישראלית מול לחצים מבניים מצטברים
ניתוח של הכלכלה הישראלית העומדת בפני לחצים מבניים מצטברים לאחר שלוש שנות מלחמה, עם עליית תקציב הביטחון מ-63 מיליארד שקל ב-2023 ליותר מ-142 מיליארד ב-2026, וקיצוצים בתקציבים האזרחיים.
ההשלכות של המלחמות שניהלה ישראל בשלוש השנים האחרונות מתחילות לבוא לידי ביטוי ברור יותר בכלכלתה, עם הוצאות צבאיות שהוכפלו יותר מרמתן לפני המלחמה. התקציב המקורי נטו של משרד הביטחון לפני המלחמה עמד על כ-63 מיליארד שקל בשנת 2023, ואז עלה בהדרגה במהלך שנות המלחמה עד שעבר את 142 מיליארד שקל בתקציב 2026, לאחר הוספת יותר מ-30 מיליארד שקל לכיסוי צרכים ביטחוניים חדשים. הנטל הביטחוני על הכלכלה עלה גם הוא מכ-4.2% מהתוצר בשנת 2022 לרמות שעלו על 8% במהלך המלחמה. הממשלה הצליחה במהלך שנות המלחמה לממן את העלייה באמצעות קיצוץ מיליארדי שקלים מהתקציבים האזרחיים, במקביל ללחצים גוברים על שוק העבודה. המאמר מצביע על תמורות כלכליות ודמוגרפיות עמוקות יותר שעלולות להגביל את יכולת הכלכלה לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים ולספק את המשאבים הדרושים למימון הנטל הביטחוני והצבאי, לצד המשך הכיבוש וההתנחלות.