היום ששינה את הכל

ארי שביט כותב על משמעות 7 באוקטובר, שלוש שנים אחרי. הוא מזהיר מפני חזרה לעיוורון ולקונספציה שקדמו לטבח, אך גם מפני הפיכה למצדה או לגמלא. שביט קורא להבנת הטרגדיה הישראלית, מימוש הגדולה הישראלית והפיכת המדינה היהודית למדינת מופת חזקה, מאוחדת, דמוקרטית וייחודית.

ארי שביט כותב טור פרשנות נרחב לרגל שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר 2023. הוא קובע כי היום הנורא לא נגמר ולא ייגמר, וכי אין ישראלי שחזר להיות מי שהיה לפני המתקפה. שביט מתאר את רצח קרוב ל-1,200 ישראלים בידי יחיא סינוואר, את המלחמה שבה נפלו כ-800 ישראלים נוספים, ואת הפגיעה הפסיכולוגית העמוקה בעם שלם שגילה מחדש את פגיעותו. הוא משרטט את ההיסטוריה של ישראל כמדינה מודעת לאיום קיומי, שהפכה לשאננה ב-30 השנים שקדמו לטבח, התנתקה מהמציאות הגאו-אסטרטגית וסיפרה לעצמה שהיא קליפורניה. שביט מציין כי צה"ל הפך את הקערה על פיה, חמאס נהדף, חיזבאללה הוכה ואיראן התערערה, וכי ישראל הפכה לגיבור-על אזורי. עם זאת, הוא מזהיר מפני שלושה איומים אסטרטגיים של סינוואר שעדיין מאיימים: ניתוק ישראל מהמערב, בריחת אליטה יצירתית, והפיכת ישראל לחלק בלתי נפרד מהמזרח התיכון. הוא קורא למצוא איזון נכון בין עוצמה צבאית לבין שמירה על זהות דמוקרטית-ליברלית, ומזהיר מפני הפיכה למצדה או לגמלא.

היום ששינה את הכל