הבלוגים: לזכור את הרבי, למצוא את אמי | דפנה לזר פרייס
דפנה לזר פרייס מגלה קטעי וידאו משנת 1987 של אמה המנוחה בכנס נשי חב"ד, שהוקרנו בבית חב"ד בטורונטו סמוך ליום השנה של אמה. היא מהרהרת בתזה שלה לתואר שני שחזתה שהטכנולוגיה תשמר את נוכחותו של הרבי מלובביץ' לאחר מותו, ועוקבת אחר השימוש המוקדם של חב"ד בקווי טלפון, טלוויזיה בלוויין ובאינטרנט. הווידאו גם תיעד נשים בקהל, מה שהוביל לקריאה לתעד את תפקידי הנשים בחיי הקהילה היהודית.
דפנה לזר פרייס כותבת מאמר אישי על גילוי קטעי וידאו שלא נראו מעולם של אמה, שנפטרה ב-2010, שצולמו ב-1987 בכנס נשי חב"ד. הווידאו הוקרן במהלך הקרנה של סרטוני הרבי מלובביץ' במוצאי שבת בבית חב"ד בטורונטו, זמן קצר לפני יום השנה של אמה. פרייס מהרהרת בתזה שלה לתואר שני מ-1995-96 באוניברסיטת קונקורדיה, שחזתה שהטכנולוגיה תשמר את נוכחותו של הרבי לאחר מותו ב-1994. היא עוקבת אחר אימוץ מוקדם של טכנולוגיות תקשורת על ידי חב"ד: קווי טלפון משנת 1970, שידורי טלוויזיה בלוויין ובכבלים עד 1980, פרויקט 'חנוכה לייב' משנת 1989 שקישר הדלקות נרות ברחבי יבשות, וצמיחת Chabad.org. הווידאו, שנשמר על ידי Jewish Educational Media, תיעד גם נשים בקהל, מה שהוביל את פרייס לטעון כי תיעוד קהילתי צריך לכלול את חייהן של נשים ואת האנשים שמקיימים מוסדות. היא מציינת שהכללת תמונות נשים בחב"ד עומדת בניגוד לפרסומים אורתודוקסיים מסוימים שמוחקים אותן. המאמר מסיק ששימור דורש גם טכנולוגיה וגם החלטות אנושיות לגבי מה ישרוד.