סיגד של שייכות, מציאות של הדרה
מחקר חדש חושף פער בין תחושת השייכות של יוצאי אתיופיה בימי מלחמה לבין חוויית ההדרה מול מוסדות המדינה, במיוחד המשטרה. הקהילה איבדה 28 חיילים ושוטרים במלחמת 'חרבות ברזל', אך האמון במשטרה ובממשלה נותר נמוך. פרשת היימנוט קסאו מדגימה את חוסר הטיפול המערכתי.
לקראת חג הסיגד 2026, מתפרסמת כתבת דעה המציגה מחקר חדש על פער עמוק בחוויית השייכות של יוצאי אתיופיה בישראל. מצד אחד, הקהילה מתגייסת למען המדינה ומאבדת את בניה בשיעור גבוה – 28 חיילים ושוטרים ושלושה אזרחים נפלו במלחמת 'חרבות ברזל'. מצד שני, האמון במוסדות האזרחיים, ובראשם המשטרה, נמוך מאוד. מחקר שנערך ב-2025 באמצעות ראיונות עומק מגלה כי הוותק בארץ ושליטה בשפה אינם משפרים את האמון, וכי הבעיה נעוצה בהדרה מוסדית. המרואיינים מתארים תופעה של 'שיטור כפול': אכיפה מוגזמת כלפי צעירי הקהילה לצד הזנחת פשעים שבהם הם קורבנות. הכתבה מצביעה על פרשת היעלמותה של היימנוט קסאו, בת תשע שנעלמה ממרכז קליטה בצפת בפברואר 2024, כדוגמה לחוסר הטיפול המערכתי. המסקנה: אימוץ חג הסיגד הוא צעד סמלי חשוב, אך אינו מחליף אמון אמיתי במדינה.