התמונה הנעלמת: כיצד הכיבוש מעלים את חילול אל-אקצא?
המאמר דן במדיניות ההשחרה התקשורתית הישראלית בנוגע להפרות המתנחלים במסגד אל-אקצא בעונת החגים היהודית, באמצעות הרחקת שומרי המסגד, צמצום המתפללים ופגיעה בעיתונאים, מה שהופך את תיעוד ההפרות לתלוי בסרטונים של המתנחלים עצמם.
המאמר דן במדיניות ההשחרה התקשורתית הישראלית בנוגע להפרות המתנחלים במסגד אל-אקצא, המתגברות בעונת החגים היהודית הארוכה. הוא מסביר שלושה מנגנונים עיקריים להשחרה זו: ראשית, הרחקת שומרי אל-אקצא מזירת התוקפנות באמצעות צמצום מספרם המותר בזמן הפשיטות מעשרה שומרים לשניים בלבד, מניעת מרדף אחר הפורצים והטלת מרחק של 200 מטר בינם לבין המתנחלים. שנית, מצור על המתפללים והמוג'אוודין באמצעות הטלת מגבלות גיל, צמצום מספרם, הוצאת צווי הרחקה ומניעת צילום בתוך המסגד. שלישית, פגיעה בעיתונאי ירושלים באמצעות מעצרים ואיסור על פלטפורמות תקשורת מזרח ירושלמיות בפברואר 2026. המאמר מציין שתיעוד ההפרות הפך תלוי במידה רבה בסרטונים שמצלמים המתנחלים עצמם ומפרסמים ברשתות החברתיות, בנוסף לסרטונים שמצלמים פוליטיקאים ישראלים כמו איתמר בן גביר. המאמר מצטט אירועים ספציפיים כמו ניסיון להכניס לחם טבול בדם בחג השבועות (יוני 2025), ותקיעה בשופר בתוך אל-אקצא (ספטמבר 2025), ומסכם שהעלמת התמונה הגיעה לשיאה במהלך פשיטות ראש השנה.