מדענים מסבירים מדוע כלבים קטנים חיים יותר מגדולים. זה נכון גם לבני אדם

מחקר חדש הראה שתוחלת החיים של כלבים תלויה ב'גנים קופצים' — רצפי LINE1. בגזעים גדולים, סימני מתילציה מגנים נעלמים 35% מהר יותר בשנה מאשר בגזעים קטנים, מה שמאיץ את ההזדקנות. התגלית עשויה לשפוך אור על מנגנוני ההזדקנות האנושית.

מחקר גדול חדש שנערך במסגרת פרויקט Dog Aging Project הציע הסבר מולקולרי לתופעה ידועה מזה זמן רב: גזעי כלבים גדולים חיים פחות מקטנים. מדענים ניתחו נתונים מ-864 כלבים וחקרו מתילציה של DNA — סימנים כימיים המווסתים את פעילות הגנים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לרצפי LINE1, מה שנקרא 'גנים קופצים', שיכולים להעתיק את עצמם ולנוע ברחבי הגנום, ולפגוע ב-DNA. נמצא שבגזעים גדולים, סימני המגן נעלמים בערך 35% מהר יותר בשנה מאשר בגזעים קטנים. זהו אחד הדפוסים המולקולריים הברורים ביותר המסבירים את הקשר בין גודל הכלב לתוחלת חייו. החוקרים סבורים שכלבים גדולים מזדקנים מהר יותר מכיוון שגופם שולט פחות טוב בפעילות ה'גנים הקופצים'. ד"ר נואה סניידר-מקלר מאוניברסיטת אריזונה סטייט מציין שכלבים הם מודל ייחודי לחקר ההזדקנות, מכיוון שתוחלת חייהם משתנה מאוד אפילו בתוך אותו מין. התוצאות עשויות להיות חשובות גם לבני אדם: אם ההשפעה על 'גנים קופצים' תאושר, זה עשוי להפוך לכיוון מבטיח לפיתוח שיטות להארכת חיים.