פרופ' מיכל מושקט-ברקן: הקלפיות נסגרו, שאלת השותפות רק נפתחה
פרופ' מיכל מושקט-ברקן כותבת מאמר דעה הקורא שלא לפסול שותפות ערבית פוליטית על סמך סממנים חיצוניים כמו כיפה או חולצה מפלגתית, ומדגישה את הצורך בחינוך משותף ובהשקעה ממשלתית בחיים משותפים לאחר הבחירות.
פרופ' מיכל מושקט-ברקן, פרופסור לחינוך יהודי בהיברו יוניון קולג', כותבת מאמר דעה על הצורך בשותפות פוליטית ערבית בישראל לאחר הבחירות. היא פותחת בשני סיפורים מכיתה: תלמיד חובש כיפה שעמד ליד דוכן הדמוקרטים נשאל שוב ושוב איך יכול אדם דתי לעמוד שם; תלמידה אחרת נמנעה מחולצה מזהה כדי שלא יסווגו אותה מראש. מושקט-ברקן טוענת שההרגל להסיק מהכיפה, מהחולצה או מהקהילה למי אדם הצביע ומה הוא חושב הפך לעיקרון פוליטי מסוכן, הפוסל ציבור שלם כשותף אפשרי. היא מציינת ששיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית העבירו מסר ברור של רצון לקחת חלק בעתיד המדינה, וקוראת להבחין בין ביקורת על עמדות לבין פסילה גורפת של שותפות ערבית. המאמר מדגיש את הצורך בחינוך משותף ליהודים וערבים, בהשקעה רב-שנתית בהכשרת מורים לניהול מחלוקת ובמפגשים מתמשכים בין הקבוצות, כחלק מתשתית לאומית ולא כמיזם זמני.