נתניהו, סוף
סימה קדמון כותבת כי נאום נתניהו בכנסת היה נאום שטנה והסתה, שהפך אירוע לאומי חגיגי לאירוע של פילוג. היא טוענת כי נתניהו השמיט את טבח 7 באוקטובר ואחריותו, וכי קריאותיו לאחדות הן הונאה. הכתבה מסתיימת בקריאה להחלפת השלטון.
סימה קדמון כותבת כי נאומו של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו בכנסת היה 'אחד מנאומי השטנה וההסתה הנוראים ביותר שנישאו אי פעם בכנסת ישראל'. לדבריה, הנאום כלל הפחדה מאיראן, הצגת המפלגות הערביות כ'תומכי טרור שונאי ישראל', והשמטה מכוונת של טבח 7 באוקטובר ואחריותו למחדל. היא מציינת כי יאיר גולן יצא מהאולם, ונפתלי בנט צעק שאלות על ועדת חקירה ממלכתית ועל היועצים הקטארים. קדמון טוענת כי נתניהו מתכנן את צעדיו מראש, וכי בנו יאיר ניסח את המסר על הסכנה מ'ערביי ישראל'. היא מזכירה מחקר של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית לפיו 33% ממצביעי ליברמן מעדיפים ממשלה בתמיכת רע"מ. הכתבה מסתיימת בקריאה: 'נתניהו, סוף'.