גלגול האחריות של נתניהו שמסיט את השיח ממה שחשוב באמת
המאמר טוען כי הדיון הציבורי בשאלה האם נתניהו הסתיר מידע ממערכת הביטחון לפני 7 באוקטובר מסיט את תשומת הלב מהעובדות המרכזיות: נתניהו היה ראש הממשלה באותו יום, והוא היחיד מצמרת הביטחון שנותר בתפקידו. הכותב מבקר את ניסיונותיו של נתניהו לגלגל אחריות, וקובע כי גם אם היה מעדכן את השב"כ, סביר להניח שהמידע היה נדחה כחלק מהקונספציה הרווחת.
המאמר עוסק בשאלה הציבורית האם ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתיר מידע ממערכת הביטחון, ובפרט מהשב"כ, בנוגע לשיחה שקיבל מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לפני אירועי 7 באוקטובר. הכותב טוען כי הדיון הזה הוא הסחת דעת, שכן גם אם נתניהו היה מעדכן את השב"כ, המידע היה נדחה כחלק מהקונספציה הרווחת בצמרת הביטחונית ש"חמאס לא רוצה מלחמה". הכותב מדגיש כי גם ראש הממשלה וגם מערכת הביטחון היו תקועים באותה קונספציה, ולכן סביר להניח שגם איתות נוסף לא היה משנה דבר. המאמר מסתיים בשתי עובדות מרכזיות: ראש הממשלה ב-7 באוקטובר היה נתניהו, והוא היחיד מצמרת הביטחון שנותר בתפקידו. הכותב מותח ביקורת על ניסיונותיו של נתניהו לגלגל אחריות ולהסיט את השיח מהאחריות האישית שלו.