הטענות של 'NAZA' על התנהלות צה"ל בעזה חמורות. כך גם הכשלים העיתונאיים של הסרט

The Times of Israel מנתח את הסרט התיעודי 'NAZA', הטוען שישראל הרגה בכוונה עשרות אלפי אזרחים בעזה באמצעות בינה מלאכותית. הניתוח מוצא שהסרט חסר אימות בלתי תלוי, מידע הקשרי, ולא נתן לצה"ל הזדמנות להגיב לפני הפרסום, מה שמעלה שאלות לגבי מקורותיו והקפדנות החקירתית שלו.

The Times of Israel מנתח את הסרט התיעודי 'NAZA' מאת יובל אברהם ורחל שור, שהופק על ידי הגרדיאן. הסרט טוען שישראל הרגה בכוונה עשרות אלפי אזרחים ברצועת עזה באמצעות בינה מלאכותית, בין היתר פשעי מלחמה. הניתוח מוצא שהסרט חסר מרכיבי מפתח של עיתונות חוקרת: הוא אינו כולל אימות בלתי תלוי של עדויות או מידע הקשרי, והקולנוענים לא נתנו לצה"ל הזדמנות להגיב לפני הפרסום, נוהג סטנדרטי. הסרט מסתמך על 24 חושפי שחיתויות לכאורה, אך עדויותיהם מכסות מגוון נושאים, והסרט בדרך כלל אינו מספק מידע על הדוברים שמזהה את קרבתם לנושאים שהם דנים בהם. הניתוח מציין שחלק מההאשמות תואמות לטענות שדווחו בעבר על ידי אברהם במגזין +972 ובגרדיאן, שהצבא הישראלי חלק עליהן. הסרט משלב סגנון תיעודי טעון רגשית עם חקירה עיתונאית מוגבלת, תוך השמטת אימות והקשר.