היחסים בין מרוקו לישראל מעמיקים כשמפגינים דורשים 'לא שגריר, לא שגרירות'

מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל במרוקו סיימו ביום ראשון שלושה ימי מחאה נגד החלטת הממלכה להעלות את היחסים לשגרירויות מלאות. מפגינים ברבאט ובמרקש קראו נגד הנורמליזציה, בעוד רבאט התקדמה בתוכניות להחליף שגרירים ולהעמיק קשרים כלכליים, בעקבות הודעה מ-16 בספטמבר של שרי החוץ של מרוקו וישראל ושגריר ארה"ב באו"ם. ההפגנות, שאורגנו על ידי קואליציות תומכות פלסטין, כללו עשרות אירועים בערים, ללא דיווח על הפרעות חמורות.

מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל במרוקו סיימו ביום ראשון שלושה ימי מחאה נגד החלטת הממלכה להעלות את היחסים לשגרירויות מלאות. מפגינים ברבאט התאספו מחוץ לפרלמנט וקראו 'העם רוצה את נפילת הנורמליזציה', בעוד מפגינים במרקש צעקו 'לא שגריר, לא שגרירות'. לא דווח על הפרעות חמורות. ההעלאה באה בעקבות הודעה מ-16 בספטמבר בניו יורק של שר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה, שר החוץ הישראלי גדעון סער, ושגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ, כי שתי המדינות יעלו את משרדי הקישור שלהן לשגרירויות וימנו שגרירים. הם גם הסכימו לחתום על הסכמי הגנה על השקעות ומניעת כפל מס עד סוף השנה. החזית המרוקאית לתמיכה בפלסטין ולהתנגדות לנורמליזציה הכריזה על קמפיין המחאה ב-17 בספטמבר. קואליציה נוספת, הוועדה המרוקאית לתמיכה בענייני האומה, אמרה כי ארגנה 76 אירועים ב-45 ערים ביום שישי. המאמר מציין כי מפלגת הצדק והפיתוח (PJD), שעמדה בראש ממשלת מרוקו כאשר היחסים עם ישראל שוקמו ב-2020, זכתה ב-54 מושבים בבחירות לפרלמנט ב-23 בספטמבר, עלייה חדה מ-13 ב-2021. מפלגת האותנטיות והמודרניות המיושרת עם הארמון זכתה ב-97 מתוך 395 המושבים. אחוז ההצבעה ירד לכ-38% מכ-50% לפני חמש שנים. המאמר מצטט את המדענית הפוליטית יסמין חסנאוי והמומחית עינת לוי על היסודות האסטרטגיים של הקשר, ומציין את מחויבותה הפומבית של מרוקו בו-זמנית לעניין הפלסטיני, כולל הגנתה על אונר"א באו"ם והבטחתה לפרוס בית חולים שדה צבאי לעזה.

היחסים בין מרוקו לישראל מעמיקים כשמפגינים דורשים 'לא שגריר, לא שגרירות'