בחירות אמצע הקדנציה 2026: מה קורה כשאנטישמיות הופכת לנכס אלקטורלי? - דעה
מיכאל פרוינד טוען שבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב ב-2026 מראות שאנטישמיות הופכת לנכס אלקטורלי, ומציין שלושה מועמדים דמוקרטים שניצחו למרות אמירות שנויות במחלוקת על יהודים וישראל. הוא משרטט הקבלה היסטורית לעלייתו של קרל לואגר בווינה של שנות ה-90 של המאה ה-19 ומזהיר שכאשר עוינות כלפי יהודים אינה נושאת עונש פוליטי, פוליטיקאים יסלימו.
מיכאל פרוינד טוען שבחירות אמצע הקדנציה בארה"ב ב-2026 מוכיחות שאנטישמיות הופכת לנכס אלקטורלי ולא לנטל. הוא מציין שלושה מועמדים דמוקרטים שניצחו למרות אמירות שנויות במחלוקת על יהודים וישראל: מלת כירוס מקולורדו, שתיארה את הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר כ'תוצאה בלתי נמנעת' של מדיניות ישראל; דריאליזה אווילה שבלייה מניו יורק, שהביעה תמיכה במחבל מורשע; ועבדול אל-סייד ממישיגן, שאמר 'אנשים פגועים פוגעים באנשים' לאחר תקיפה בבית כנסת. פרוינד משרטט הקבלה היסטורית לווינה של שנות ה-90 של המאה ה-19, שם קרל לואגר בנה קריירה פוליטית על אנטישמיות למרות התנגדותו של הקיסר פרנץ יוזף. הוא מזהיר שכאשר עוינות כלפי יהודים אינה נושאת עונש פוליטי, לפוליטיקאים תהיה כל סיבה להסלים. המאמר הוא טור דעה מאת סגן מנהל התקשורת לשעבר של נתניהו.
בחירות אמצע הקדנציה 2026: מה קורה כשאנטישמיות הופכת לנכס אלקטורלי? - דעה