ממישיגן לכנסת: מה שתי בחירות חשפו על גאווה והבטחות - דעה
בעל הטור סטיוארט וייס מנתח את בחירות האמצע בארה״ב 2026 ואת הבחירות בישראל, תוך התמקדות בנאום הניצחון של הסנאטור הנבחר ממישיגן עבדול אל-סייד שהדגיש זהות מוסלמית, וההשלכות על הגאווה היהודית. הוא מבקר את צ׳אק שומר על כך שהוא מעדיף נאמנות מפלגתית על פני אינטרסים יהודיים, ודן במשא ומתן הקואליציוני בישראל שבו מפלגות מתפשרות על עקרונות הגיוס תמורת קולות חרדים.
בעל הטור סטיוארט וייס בוחן את תוצאות בחירות האמצע בארה״ב 2026 ואת הבחירות בישראל, תוך הפקת לקחים על גאווה, הבטחות ותמרונים פוליטיים. הוא מתמקד בסנאטור הנבחר ממישיגן עבדול אל-סייד, שהחל את נאום הניצחון שלו בביטויים בערבית ובשמו המלא, תוך הצהרת זהות מוסלמית באמריקה. וייס משווה זאת למה שהוא רואה כחוסר רצון יהודי להפגין זהות בגלוי, ומזהיר שהביטחון של אל-סייד משקף שינוי רחב יותר ברגש האמריקאי הרחק מישראל. הוא מבקר את הסנאטור צ׳אק שומר על כך שקרא לבוחרים יהודים לתמוך באל-סייד למרות קשריו של המועמד לדמויות אנטישמיות, ומציין את מאבקו של שומר על תפקיד מנהיג הרוב בסנאט כראיה להעדפת פוליטיקה על פני אנשים. בצד הישראלי, וייס טוען שהדמוקרטיה מסתיימת ביום הבחירות, ומצביע על מפלגות כמו ישר! וישראל ביתנו המוכנות להתפשר על גיוס חובה כדי להבטיח תמיכה קואליציונית חרדית. הוא מגנה מפלגות חרדיות על שנטשו את מיטיביהן לשעבר נתניהו לטובת המציע הגבוה ביותר. היצירה מסתיימת בתקווה צינית שהאומה תסתדר, אך מזהירה ממשברים חוזרים.