מקרון בבעיה: מה שמתחולל בצרפת כבר יותר גדול מההפגנות | אפרים גנור

צרפת חווה גל מהומות חדש, המזכיר את מאי 1968, אך מבוסס על שילוב של הגירה מוסלמית, ניצול קיצוני שלה, ושיתוף פעולה בין השמאל הקיצוני לקבוצות מוסלמיות. המהומות מתרחשות באזורים בעלי ריכוז מוסלמי גבוה, בעוד גורמי ממשל וארגוני ימין קיצוני מגיבים במדיניות מחמירה.

צרפת עוברת גל מהומות חדש, המזכיר במידה מסוימת את מהומות מאי 1968, אך מבוסס על בסיס שונה. האירועים משקפים את אירופה 2026: הגירת מוסלמים לאירופה, בעיקר מצפון אפריקה, מסוריה ומעיראק, הנובעת מבריחה מטבח, היעדר תנאי מחיה, קריסה כלכלית ושיעורי אבטלה גואים. פלגים מוסלמים קיצוניים מנצלים נדידה זו לביסוס האסלאם באירופה, בהקמת מסגדים, יצירת קהילות סגורות ודרישה לשריעה. בקרב הדור השני והשלישי ניכרת זהות אסלאמית אדוקה ורדיקלית. שיתוף הפעולה בין השמאל הקיצוני בצרפת לקבוצות מוסלמיות משמעותי במחאה הנוכחית. רוב המהומות מתרחשות באזורים עם שיעור אוכלוסייה מוסלמית גבוה. בעוד גורמי ממשל ומודיעין טוענים שהמחאות נגד ישראל מונעות על ידי ארגונים אסלאמיסטיים ושמאל רדיקלי, חלקים במערכות המשפט, התקשורת והאקדמיה רואים בהן חופש ביטוי לגיטימי. מנגד, ארגוני ימין קיצוני מציבים את המאבק בכיבוש האסלאמי בראש סדר העדיפויות, בקמפיינים להגירה חזרה, הצעות חוק להגבלת הגירה ואיסור סמלים דתיים אסלאמיים. גם ממשלות שאינן ימניות אימצו מדיניות מחמירה, אך בלימת ההשפעה השלילית של גורמי אסלאם קיצוניים עדיין רחוקה.