משבר ההשכלה הגבוהה בישראל: 42% מהסטודנטים הפסיקו את לימודיהם בגלל המלחמה

הסקר השנתי של OECD מראה שישראל איבדה את ההובלה בשיעור הצעירים בעלי השכלה גבוהה: השיעור תקוע על 46%, בעוד הממוצע ב-OECD עלה ל-49%. ההוצאה הממשלתית לסטודנט היא 7,885 דולר לשנה, מחצית מהממוצע ב-OECD (16,405 דולר). המלחמה החריפה את המשבר: 42.2% מהסטודנטים דיווחו על הפסקה או הפסקת לימודים, ו-35.9% מהצעירים דחו את ההרשמה.

הסקר השנתי של OECD בנושא חינוך, שפורסם ביום ראשון, 11 באוקטובר, מתעד משבר מערכתי בהשכלה הגבוהה בישראל. בעשור מ-2015 עד 2025, שיעור הישראלים בגילאי 25–34 בעלי השכלה גבוהה נותר כמעט ללא שינוי, בסביבות 46%. באותה תקופה, הממוצע ב-OECD עלה מ-42% ל-49%, וישראל מצאה את עצמה מתחת לממוצע המדינות המפותחות. ההוצאה הממשלתית לסטודנט בשנת 2023 הייתה 7,885 דולר מותאם לכוח הקנייה – המקום החמישי מהסוף מבין מדינות OECD, שם הממוצע הוא 16,405 דולר. המלחמה הוסיפה מכה נוספת: 42.2% מהסטודנטים דיווחו על הפסקה או הפסקת לימודים (37.5% השעו זמנית את הלימודים, 4.7% נשרו). עוד 35.9% מהצעירים דחו או ויתרו על ההרשמה. על רקע זה, החרם האקדמי על ישראל מתגבר, בעוד מדינות המפרץ והמזרח הרחוק משקיעות באופן פעיל באוניברסיטאות שלהן, ועוקפות את המוסדות הישראליים בדירוגים הבינלאומיים. העיתון "כלכליסט" מקשר את ההידרדרות לתוצאות של שלוש שנות מלחמה ולמדיניות הממשלה, שלפי העיתון, כמעט ולא פעלה נגד החרם. ההתאוששות תהיה קשה: גם עם החלפת ממשלה, ההשכלה הגבוהה מסתכנת להישאר מחוץ לרשימת העדיפויות.