בהולנד, אפילו מזכרת במזוודה של יהודי יכולה להפוך לנושא פוליטי - דעה

מאמר דעה של טוביה זינגר מבקר מדיניות מכס הולנדית המאפשרת מאז 22 בספטמבר חיפוש והחרמת מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות בנמל התעופה סכיפהול אמסטרדם. זינגר טוען שהמדיניות נאכפת באופן סלקטיבי, בניגוד להיסטוריה של אירופה של רדיפות אנטי-יהודיות תחת הכיבוש הנאצי. הוא מצטט את טבח חברון 1929, טבח כפר עציון 1948 ונתוני מפקד האוכלוסין העות'מאני כדי לטעון שנוכחות יהודית בגדה המערבית קדמה לכיבוש 1967, ותוהה מדוע ממשלות אירופיות עם היסטוריה של רדיפות אנטי-יהודיות עוסקות כעת בפיקוח על כתובות יהודיות באמצעות מדיניות כלכלית.

מאמר הדעה של טוביה זינגר ב'ג'רוזלם פוסט' מבקר מדיניות מכס הולנדית המאפשרת מאז 22 בספטמבר חיפוש והחרמת מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות בנמל התעופה סכיפהול אמסטרדם. זינגר טוען שהמדיניות נאכפת באופן סלקטיבי, ומציין כי בתקופת הכיבוש הנאצי נהרגו שלושה רבעים מיהודי הולנד בשיתוף פעולה של פקידי ציבור הולנדים. הוא משווה זאת לגישת יפן, המטילה סנקציות על אנשים המואשמים באלימות אך אינה מחרימה מזכרות של מטיילים רגילים. זינגר מצטט את טבח חברון 1929, טבח כפר עציון 1948 ונתוני מפקד האוכלוסין העות'מאני מ-1905 כדי לטעון כי קהילות יהודיות בחברון, גוש עציון וירושלים קדמו לכיבוש 1967. הוא טוען שהמדיניות מתייחסת לנישול יהודי כלא רלוונטי תוך הפללת השיבה היהודית, ותוהה מדוע ממשלות אירופיות עם היסטוריה של רדיפות אנטי-יהודיות עוסקות כעת בפיקוח על כתובות יהודיות באמצעות מדיניות כלכלית.

בהולנד, אפילו מזכרת במזוודה של יהודי יכולה להפוך לנושא פוליטי - דעה