"אני לוחם, אבל שם ראיתי מראות שלא תיארתי לעצמי שאי פעם אראה"

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, קציני מל"י שחילצו ניצולים מהנובה ופינו 237 חללים חוזרים לרגעים הקשים: "משהו ממני נשאר שם", "התחושה של הכישלון מלווה אותי עד היום".

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר 2023, קציני מל"י (המרכז הלאומי לאימונים ביבשה) חוזרים לרגעים הקשים של חילוץ ניצולים ופינוי חללים ממתחם מסיבת הנובה. אל"ם ד' היה בביתו בצפון כשקיבל דיווח על נפילות בבסיס, נסע דרומה והקים כוח משימה. א' יצא עם פלוגתו לשטח, אסף בדרך חיילי גולני פצועים ונתקל במראות קשים בציר 232. ד' הגיע לצומת משאבי שדה בסביבות 11:00, זיהה שוטרים הרוגים ומחבלים מחוסלים, והבין שהגיע לשטח לחימה פעיל. עד 14:00 השתלטו על השטח, סרקו ואיתרו גופות בתאי שירותים, במקררים ובמכולות אשפה. הם ריכזו תחילה 59 גופות באוהל חפ"ק המשטרה, אך סיימו את הלילה עם 237 גופות. שתי משאיות קירור, שלוש משאיות רגילות ושבעה ספרינטרים פינו אותן למחנה שורה. הקצינים מתארים דילמות מבצעיות-ערכיות, תחושת כישלון מתמשכת, ואת השינוי בגישה לעיבוד טראומה בצה"ל בעקבות האירוע.

"אני לוחם, אבל שם ראיתי מראות שלא תיארתי לעצמי שאי פעם אראה"