כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?

כתבתו של שחר לוטן בוחנת את המיתוס לפיו ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה. היא מראה שאמנם ישראל נמצאת במקום נמוך בטבלת היציבות הפרלמנטרית ב-OECD, אך היא חלק ממגמה עולמית רחבה של פיצול פוליטי, עם דוגמאות מבולגריה, ספרד והולנד. הבחירות הקרובות ב-27 באוקטובר הן הראשונות במועדן מאז 1988.

כתבתו של שחר לוטן במדור 'בודקים את המיתוס' בוחנת את התפיסה הרווחת שישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה. הכתבה מציינת שהבחירות הקרובות ב-27 באוקטובר 2026 הן הראשונות שנערכות במועדן המקורי מאז 1988, לאחר 13 כנסות רצופות שהתפזרו לפני הזמן. מאז 1996 ישראל הולכת לקלפי בממוצע כל שנתיים וחצי, נתון שמציב אותה במקום הלפני-אחרון מבין הדמוקרטיות הפרלמנטריות ב-OECD, לפני יוון בלבד. עם זאת, הכתבה מדגישה שהעולם הפרלמנטרי כולו נכנס לסחרור, עם דוגמאות מבולגריה (שבע מערכות בחירות בין 2021 ל-2024), ספרד (ארבע פעמים בארבע שנים), פורטוגל, הולנד ובריטניה. הכתבה מסבירה שהפער בין 26 כנסות ל-37 ממשלות נובע מחוק יסוד: הממשלה, הרואה בהתפטרות או מוות של ראש ממשלה כהחלפת ממשלה. המסקנה: ישראל אכן נמצאת במיקום נמוך בטבלת היציבות הפרלמנטרית, אך היא מקרה קיצון של מגמה מערבית רחבה של פיצול פוליטי גובר.

כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?