כל מלחמה שנגמרת עם איראן היא רק פרומו לבאה
רות אלבז כותבת על ההתרגלות הישראלית לציפייה למלחמה עם איראן. היא מתארת כיצד אנשים בודקים קבוצות טלגרם לפני חופשות, שואלים על החזרים לכרטיסים ומתכננים את חייהם לפי תחזיות מלחמה. הטור מבקר את ההרגל לחיות לפי מצב הרוח של נתניהו וטראמפ.
רות אלבז כותבת טור דעה על ההתרגלות הישראלית לחיים בצל איום המלחמה עם איראן. היא פותחת בתיאור סצנה בדיונית מנאום נשיא אמריקאי, ומשווה אותה למציאות הישראלית שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ להסביר מדוע יש צורך בעוד סבב מול איראן. אלבז מתארת כיצד אנשים בישראל בודקים קבוצות טלגרם של טהרן לפני שהם סוגרים חופשות, שואלים על החזרים לכרטיסים להופעה במקרה של מתקפת טילים, ונמנעים מתכנון ארוך טווח. היא מציינת שגם שיחות היומיום השתנו, וכי אנשים בודקים תחזיות מלחמה כמו שהיו בודקים תחזית מזג אוויר. הטור מבקר את ההרגל לחיות לפי מצב הרוח של שני אנשים – נתניהו וטראמפ – תוך הסתמכות על הדלפות ופרשנים. אלבז מסיימת באירוניה על כך שהיא פוחדת יותר שתיגמר לה הגבינה מאיטליה מאשר מעוד סבב עם איראן.